מבנה העין

מבנה העין

העין היא דופן הבנוי משלוש שכבות, והחלל הפנימי מלא בחומר שקוף עם מבנה דמוי ג‘לטין הקרוי זגוגית.

תפקידי הראייה

העין היא מצלמה משוכללת ביותר שתפקידה הוא שנוכל לראות. באופן כללי ניתן לחלק את התפקוד של הראייה לשניים: חדות ראייה - ראייה מדויקת של התמונה העומדת לפנינו, ושדה ראייה - ראייה היקפית שמאפשרת לנו לראות גם בצדדים.

שני תפקודים אלו נחוצים לראייה תקינה.

המבנה החיצוני של העין

מבנה העין המשוכלל נועד לאפשר תפקודים אלו.

שכבות גלגל העין

גלגל העין עצמו (בהפשטה - הדופן של כדור העין כמו של כדורגל למשל) בנוי משלוש שכבות.

שלוש שכבות העין

שלוש שכבות העין הן:

השכבה החיצונית - סקלרה (לובן) והקרנית

1. שכבה חיצונית - סקלרה או בעברית לובן. זה הדופן הלבן החיצוני של גלגל העין אותו רואים חיצונית. הלובן אטום.

בחלק הקדמי של השכבה החיצונית של העין - מול האישון - נמצאת הקרנית. Cornea. הקרנית היא רקמה שקופה חזקה בקדמת העין, ותפקידה להעביר את קרני האור ולמקד אותן על הרשתית. לכן חשוב מאוד שתהא שקופה.

כאשר אנו מרכיבים עדשות מגע הן מונחות על הקרנית. גופים זרים שחודרים לעין למשל בעת עבודה עם דיסק ללא הגנה - "נתקעים" לעיתים בקרנית ויש להסירם.

השכבה האמצעית - אובאה (ענבייה)

2. השכבה האמצעית - אובאה (Uvea) או בעברית - ענבייה.

הענבייה מחולקת גם היא לשלושה חלקים: קשתית - Iris, גוף העטרה - הגוף הציליארי, ודמית - כורואיד.

הקשתית היא טבעת של שרירים, ובמרכזה נמצא "חור" - שהוא האישון – Pupil.

כשאנו מסתכלים מבחוץ על העין אנו רואים את הלובן, דרכו לא ניתן לראות חלקים פנימיים יותר של העין, ובחלק הקדמי של העין דרך הקרנית השקופה ניתן לראות את הקשתית - שהצבע שלה שונה מאדם לאדם - ונע בין תכול לחום כהה.

מה שקובע את צבע העין הוא צבע הקשתית וזה נקבע לפי כמות הפיגמנט בקשתית. במרכז הקשתית יש כעין "חור שחור" שהוא כאמור האישון.

האישון דומה מעט בפעילותו לצמצם של מצלמה. תפקיד הקשתית הוא לשלוט בכמות האור שנכנס לעין. היא עושה זאת על ידי התכווצות והתרפות - כשהקשתית מתכווצת האישון קטן, ולעין מגיעה כמות קטנה יותר של אור, וההיפך - בחושך האישון מתרחב וכך נכנס יותר אור לעין.

מאחורי הקשתית נמצאת העדשה, אותה אנו לא רואים בדרך כלל ללא מכשור בדיקה, אלא כאשר העדשה עכורה מאוד במצב של ירוד (קטרקט) מתקדם.

האובאה מכילה כלי דם רבים - ורידים, עורקים ונימים המובילים דם אל ומתוך העין והיא אחראית על הזנת חלקים רבים של העין – כגון הרשתית.

זו אחת הסיבות שדלקת של האובאה עלולה לפגוע בעין ובראייה.

השכבה הפנימית - רשתית

3. השכבה הפנימית ביותר היא הרשתית - Retina.

לרשתית מבנה מדויק מאוד של מספר שכבות של תאים וסיבי עצב.

במרכז הרשתית, מול האישון, יש נקודה זעירה שגודלה פחות מ-1 מ"מ רבוע, המקולה והיא אחראית לחדות הראיה המדוייקת.

שאר שטח הרשתית אחראי לשדה הראייה ההיקפי. (זה בהכללה ובלי להכנס לפרטים). למקולה מבנה מדוייק מאוד החייב להשמר ללא פגיעה לצורך ראייה חדה.

פגיעה במקולה במחלות כגון מחלת ניוון הרשתית מהגיל או עקב הצטברות נוזלים במקולה (בצקת מקולרית) ממחלות אחרות כגון סוכרת עלולה לגרום לירידה קשה בראייה.

הרשתית היא למעשה המקום היחיד בגוף בו ניתן לראות את כלי הדם ואת זרימת הדם בתוכם.

בשל כך ניתן לעקוב אחר דרגת מחלות כמו סכרת, יתר לחץ דם או מחלות כלי דם אחרות. כדי לבדוק את הרשתית יש צורך בדרך כלל להרחיב את האישון עם טיפות המרחיבות את האישון.

עצב הראייה

עצב הראייה
המידע שנקלט ועובד על ידי קולטני האור ברשתית בכל עין, מועבר לעצב הראייה.

עצב הראייה מכיל כ-1.2 מיליון סיבי עצב שמובילים את המידע הראייתי אל מרכזי המוח הקשורים למערכת הראייה. עצב הראייה הוא חלק ממערכת העצבים המרכזית (המוח).

בבדיקת העיניים רואים את ראש עצב הראייה. במקרים בהם קיימת עלייה בלחץ התוך-גולגולתי, כגון בגידולים, ניתן לראות לעיתים בצקת של ראש עצב הראייה. לכן מבצעים לעיתים בדיקת עיניים כחלק מבירור כאבי ראש.

תהליך הראייה

תהליך הראייה
הגירוי למערכת הראייה הוא האור. כדי שנוכל לראות דרוש אור, אפילו בכמות מועטה.

האור חודר לעין דרך הקרנית, האישון והעדשה (שאמורים להיות שקופים כדי שהאור יעבור ללא הפרעה).

הקרנית והעדשה מרכזים את האור ומכוונים אותו כך שיגיע לרשתית. ברשתית יש קולטני אור (פוטורצפטורים) הקולטים את קרני האור, בדומה לפילם של מצלמה.

הקולטנים מעבדים את גירוי האור בתהליך כימי וממירים אותו לדחפים עצביים. הדחפים העצביים מועברים דרך סיבי עצב הראייה, אל המח.

תפקיד העדשה

העדשה - באופן נורמאלי, בגיל הצעיר, העדשה בנויה מרקמה שקופה וצלולה כזכוכית קריסטל. היא נמצאת מאחורי הקשתית. תפקיד העדשה להעביר את קרני האור ולרכז אותו על פני הרשתית.

העדשה מהווה מעין "זום" ובאפשרותה להתאים את המיקוד בהתאם למרחקים השונים אליהם העין מתבוננת. פעולה זו מתאפשרת באמצעות שריר טבעתי סביב העדשה השולט על האקומודציה - תהליך כיווץ העדשה ומיקוד הראייה, המאפשר ראייה חדה לכל מרחק.

עם השנים מאבדת העדשה את גמישותה, ולכן לקראת גיל 45 ישנו באופן נורמאלי קושי במיקוד על עצמים קרובים, כמו בקריאה ותפירה. שקיפות העדשה חיונית לתפקודה התקין.

עם הגיל, מתפתחת בהדרגה עכירות של העדשה – וזו מאבדת משקיפותה. תהליך זה קרוי קטרקט - ירוד.

בשלב מסוים כאשר העכירות בעדשה פוגמת בראייה מבצעים ניתוח ירוד בו מחליפים את העדשה הטבעית בעדשה מלאכותית.

הזגוגית

הזגוגית - Vitreous
הזגוגית היא חומר שקוף דמוי ג'ל, הממלא את חלל העין. תפקידו להזין את הרשתית ולשמר את המבנה של העין.

בגיל הצעיר, הזגוגית אחוזה היטב לרשתית במספר מקומות. עם הגיל חלים שינויים במבנה הזגוגית והתנזלות שלו, דבר שבסופו של דבר מוביל לתהליך של התנתקות הזגוגית מהרשתית - תהליך שאינו מסוכן בפני עצמו, אך לעיתים עלול להיות מלווה בסיבוכים כגון קרע ברשתית.

הסימפטומים של התהליך הם ראיית "זבובים" או נקודות שחורות, לכן כאשר מתרחשת תופעה כזו יש להיבדק בהקדם על ידי רופא עיניים.

הלחמית

את גלגל העין מצפה שכבה חיצונית דקה הלחמית - Conjunctiva.

זו רקמה עדינה רירית שקופה, המכילה כלי דם ובלוטות קטנות, העוטפת את לובן העין. בנוכחות גירוי של העין נוצר גודש של כלי הדם העדינים וגורמים "לעין אדומה" - ומצב של דלקת הלחמית.