דלקת לחמית אלרגית

דלקת עיניים: לא תמיד מדובר בזיהום

לרוב, כשאנו חושבים על "דלקת" עיניים, אנו חושבים על זיהום מוירוס או חיידק. ובכן - לא תמיד זה נכון.

דלקת היא השם הכללי לתגובה ברקמה או באיבר לגירויים שונים - שיכולים להיות גורמים מזהמים - כגון וירוסים (דלקת לחמית וירלית), חיידקים, כלמידיה וטפילים, או לגורמים אחרים לא זהומיים כגון אלרגנים (חומרים הגורמים לאלרגיה), חומרים כימיים שונים (למשל חומרי ניקוי - אקונומיקה), ותהליכים דלקתיים אוטו-אימוניים (נוגדנים עצמיים) (אובאיטיס) ועוד.

לפיכך, כשיש תסמינים של דלקת עיניים - אודם, הפרשה, תפיחות, עפעפיים, צריבה, גרד וכדומה - חשוב לאבחן באיזו דלקת מדובר ולטפל בהתאם.

דלקת לחמית אלרגית

אחד מסוגי דלקת העיניים הנפוצים היא דלקת לחמית אלרגית.

דלקת לחמית אלרגית נגרמת בשל תגובה אלרגית לחומרים (אלרגנים) בדרך כלל סביבתיים, כגון: אבקת פרחים ודשא, אבק הבית (קישור לקרדית אבק הבית), חרקים וחיות מחמד. המחלה יכולה להופיע בצורה עונתית כאשר בחודש החורף יש בדרך כלל רגיעה, או להיות פעילה כל השנה. לעיתים, הדלקת מופיעה כתוצאה של הרכבת עדשות מגע.

בישראל דלקת לחמית אלרגית שכיחה מאוד. היא שכיחה יותר באנשים הסובלים מתופעות אלרגיות נוספות - כגון נזלת כרונית, אסטמה, אטופיק דרמטיטיס וכדומה. לעיתים היא מופיעה באנשים שאינם סובלים בעצמם מתופעות אלרגיות נוספות אך במשפחתם יש תופעות של אלרגיה.

הסימפטום הבולט ביותר של דלקת לחמית אלרגית הוא גרד ודמעת. בנוסף יתכנו אודם, תחושת גוף זר, רגישות לאור, מצמוץ, הפרשה מימית או חוטית.

בילדים צעירים הסימפטום הבולט הרבה פעמים הוא מצמוץ.

אחד מסוגי הדלקת האלרגית בלחמית, הקרויה דלקת ורנלית, נוטה להופיע בילדים בעשור הראשון והשני לחיים ולרוב חולפת בבגרות באופן ספונטני.

טיפול

ראשית יש להדגיש כי הדלקת, על אף היותה מציקה, בדרך כלל לא גורמת לפגיעה בראייה, אם כי יתכנו סיבוכים, בפרט במקרים קשים, הכוללים פגיעה בקרנית מכיב ולטווח ארוך עיוות במבנה הקרנית - מצב הקרוי קרטוקונוס.

הטיפול מטרתו בעיקר להקל על הסימפטומים ועל התפקוד והוא במספר תחומים:

סביבתי: הרחקת או הפחתת כמות האלרגן בסביבה - אם האלרגן ידוע ואם ניתן להסירו. למשל: ברגישים לקרדית אבק הבית (קרדית אבק הבית).

קומפרסים קרים: מפחיתים את הגרד. ניתן לטבול צמר גפן במים קרים, לסחוט ולהניח על עיניים עצומות.

תחליפי דמעות: תחליפי הדמעות השונים מקלים על הסימפטומים ומסייעים בשטיפת האלרגנים משטח פני העין מבלי לגרור תופעות לוואי. קיים מגוון גדול של תחליפי דמעות, ככלל רוצי להשתמש באילו שהם ללא חומר משמר או עם חומר משמר המתפרק במגע עם העין.

דוגמאות: גנטיל, רפרש, הילוקמוד, סיסטיין, אופטיב ויש עוד תכשירים רבים דומים עיקר השוני הוא בצורה בה התכשיר מגיע - יש כאלו באמפולות חד-פעמיות, יש בבקבוקים לחודש יש בבקבוקים לשלושה חודשים ויש לחצי שנה.

כדאי למצוא את התכשיר הנוח יותר לשימוש ואם סוג אחד אינו יעיל לנסות סוגים אחרים.

דרך נוספת לסכך את העין היא בעזרת ג'ל כגון ויסקוטירס או גנטיל ג'ל. הם צמיגים יותר ולכן נותרים זמן רב יותר בעין. ניתן להשתמש גם במשחות לסיכוך כגון דורטירס.

רצוי להשתמש בטיפות תחליפי הדמעות מספר פעמים ביום לפי הצורך - אין הגבלת מינון.

טיפות אנטי-אלרגיות: כגון: ליבוסטין, אלומייד, כרומפטיק (אופטיכרום), אופטילסט, רלסטט, טילביסט, זדיטן ופטנול.

הטיפות הללו פועלות במספר מנגנונים שמטרתם הפחתת התגובה האלרגית בעין ושיפור הסימפטומים. בדרך כלל השימוש בטיפות אלו הוא מניעתי ולזמן ממושך לפי הוראות רופא העיניים. ברוב הטיפות מקבוצה זו האפקט הטיפולי מושג רק לאחר מספר ימי טיפול ולכן חשובה ההתמדה.

קורה לא פעם כי לאחר שמושג שיפור בסימפטומים מפסיקים המטופלים את הטיפול בטיפות, לעיתים עקב חשש מתופעות לוואי. אבל, ככל הידוע אין לשימוש ממושך בטיפות אלו תופעות לוואי משמעותיות, מה עוד שהרגעה של הדלקת האלרגית עם טיפות אלו מונע או מפחית את הצורך בטיפול בטיפות עם סטרואידים לגביהן כן ידוע על תופעות לוואי בשימוש ממושך.

טיפות סטרואידים: כגון סטרודקס, FML, דטמיצין, דקסמיצין דקספרין, מקסידקס, פרדפורה, מקסיטרול לוטמקס. תכשירים אלו הם היעילים ביותר לטיפול בדלקות אלרגיות אבל השימוש בהן מוגבל ורק בהשגחת רופא עיניים וזאת בשל תופעות הלוואי האפשריות, כאשר העיקריות שבהן: עלייה בלחץ התוך עיני, התפתחות קטרקט והחמרה של תהליך זיהומי בעין אם קיים.

תופעות אלו תלויות במינון ומשך הטיפול, ולכן אין להשתמש בטיפות סטרוידליות ללא הוראה מפורשת מרופא העיניים לגבי משך ואופן הטיפול.

לרוב, משלבים טיפול קצר בטיפות סטרואידים יחד עם טיפות אנטי-אלרגיות כדי להשיג שיפור בדלקת לאורך זמן וללא תופעות לוואי.

לסיכום

ככלל לגבי דלקת עיניים אלרגית: מדובר בדרך כלל בדלקת כרונית/חוזרת, שבדרך כלל אינה ניתנת לריפוי. מטרת הטיפול היא הקלה של הסימפטומים, מבלי לגרום לתופעות לוואי עקב הטיפול.

בילדים - כאשר שוחים בבריכה הכלור בדרך כלל מגביר את הגירוי בעין. לכן, יש להשתמש במשקפת, ואפשר גם לטפטף תחליפי דמעות לאחר השחייה.

רצוי כי ילדים עם דלקת לחמית אלרגית ירכיבו משקפי שמש.

יש להדגיש כי ישנם מחקרים לפיהם גרד ממושך עלול לגרום לנזקים לטווח ארוך - בעיקר בקרנית ולכן חשוב לטפל בדלקת האלרגית.