דלקת עפעפיים

התסמינים של דלקת עפעפיים:

דלקת עפעפיים מתבטאת בצריבה, גרד, אודם של העיניים, תחושת גוף זר, דמעת או ההפך - תחושת יובש.

לעתים יש הידבקות של העפעפיים בעיקר בבוקר. דלקת העפעפיים יכולה לגרום גם להתפתחות "שעורה" - Chalazion – כפי שיוסבר בהמשך.

כמו כן דלקת עפעפיים כרונית ולא מטופלת עלולה לגרום לנשירת ריסים או לצמיחה של הריסים בכיוונים מנוגדים לכיוון הצמיחה הנורמלי - דבר שעלול לגרום לטרדה רבה ופגיעה בקרנית.

לעיתים דלקת העפעפיים היא אסימפטומטית ומתגלה בבדיקה שגרתית אצל רופא העיניים.

הגורמים לדלקת עפעפיים:

ישנם שני מצבים בסיסיים הגורמים לדלקת העפעפיים:

1. Meibomian gland dysfunction: במצב זה יש הפרעה בתפקוד וחסימה של צינוריות של בלוטות המצויות בשולי העפעף והמפרישות חומר שומני ייחודי לדמעות.

הבלוטות קרויות בלוטות מיבומיאן - Meibomain glands. החומר השומני המופרש מהבלוטות לשטח הפנים של העין חיוני לתהליך ההרטבה על העין ולשמירת שטח הפנים של גלגל העין.

במצב של Meibomian gland dysfunction או בקיצור MGD, יש צמיגות יתר של החומר המופרש, ההפרשה מצטברת בבלוטות, פתחי הצינוריות של הבלוטות נחסמים על ידי ההפרשה הצמיגה, חיידקים מתרבים באזור ונגרמת דלקת עפעפיים.

בנוסף לכך – כיוון שלא מגיעות מספיק הפרשות שומניות של הבלוטה לשטח הפנים של העין – נגרם יובש של העין המתבטא כאמור בצריבה, אודם, תחושת חול וכבדות.

הסיבה ל-MGD אינה ידועה. יש תרומה של הגיל - המצב שכיח יותר באנשים מבוגרים, תרומה של גורמים הורמונליים ולעיתים גם של חיידקים "אוהבי שומן" המשנים את הרכב חומצות השומן של הבלוטות וגורמים להן להיות צמיגות יותר.

דלקת עפעפיים מסוג זה קרויה גם בלפריטיס אחורית.

2. בלפריטיס סבוראית: במצב זה קיימת קשקשת סביב שורשי הריסים - לעיתים היא קלה ונראית רק בבדיקת עיניים עם מנורת סדק אך לעיתים היא נראית גם חיצונית.

לעיתים יש גם קשקשת בגבות, קרקפת, ואפרכסות האוזניים.

לעיתים יש זהום נלווה על ידי חיידק מסוג Staphylococcus Aureus.

דלקת עפעפיים מסוג זה קרויה גם בלפריטיס קדמית.

לרוב יש שילוב של שני הגורמים וככל הנראה תרומה של גורמים נוספים.

דלקת העפעפיים שכיחה יותר בבעלי מחלות/הפרעות עוריות מסוימות כגון בבעלי עור פנים שמנוני, אדום, הנוטה לקשקשת - מצב של Seborrheic Dermatitis, או בסובלים מאקנה רוזצאה – (מצב השכיח בבהירי עור, ובו בעור הפנים יש פריחה דמויית אקנה, כלי דם נימיים מורחבים, ועיבוי של העור. לעיתים יש החרפה לאחר מאכלים חריפים או מתובלים או שתיית משקאות אלכוהוליים וחשיפה לשמש).

במקרים אלו חשוב לטפל במחלה העורית על ידי רופא עור דבר שיביא לשליטה טובה יותר בדלקת העפעפיים.

גורמים חיצוניים המגרים את העין כגון עשון, אלרגנים שונים תורמים להחרפת דלקת העפעפיים.

יש גם הטוענים כי לטפיל בשם דמודקס, והשכיח מאוד באזור העפעפיים - (בזקיקי הריסים הגבות ועוד) יש תרומה בהיווצרות דלקת העפעפיים - אך הדבר טרם הוכח חד-משמעית.

הטיפול בדלקת עפעפיים:

הטיפול בדלקת העפעפיים הוא לרוב כרוני ודורש התמדה. העיקרון הוא לגרום לשחרור ההפרשה מהבלוטות ולשמור על היגיינת עפעפיים. הטיפול כולל:

א. קומפרסים חמים: החום מביא להרחבת הבלוטות ופתחיהן, להורדת צמיגות ההפרשה השומנית ולהמסת פקקי הפרשה, החוסמים לעתים את פתחי הבלוטות.

הדרך המומלצת היא להרטיב מגבת פנים נקייה או צמר גפן במים חמים, לסחוט, להניח על עיניים סגורות 5-10 דקות. פעם עד פעמיים ביום.

אין צורך להשתמש בתה - אך זה גם לא מזיק. החום הוא החשוב. ניתן לרכוש בבתי המרקחת "משקפיים מחממות" העושות את פעולת הקומפרסים ללא צורך במים. הן אינן טובות יותר מקומפרסים ב"שיטת הסבתא" אך יתרונן בכך שמאפשרות ביצוע הקומפרסים בכל מקום ובכל זמן.

ניתן גם לבצע קומפרסים עם מי מלח - לעיתים הם יותר יעילים. (פירוט בהמשך).

ב. עיסוי של העפעפיים: לאחר הקומפרס החם כדאי לעסות בעדינות את העפעפיים במשך כמה שניות. כיוון התנועה של האצבע המעסה הוא מבסיס העפעף כלפי הריסים. בצורה זאת משחררים את פתחי הבלוטות ומאפשרים לחומר השומני להתנקז החוצה.

ג. ניקוי העפעפיים: המטרה היא לסלק את הקשקשים והחומרים הדלקתיים המצטברים על שפת העפעף ובבלוטות המיבומיאן. יש לנקות את העפעפיים פעם - פעמיים ביום. קיימים מספר אמצעי ניקוי:

- תמיסה של שמפו תינוקות (אשר אינו צורב בעיניים) מהול ביחס של 1:1 עם מים. מכינים תמיסה מהולה, ובמקלחת בעת הרחצה מניחים מעט תמיסה על האצבע ו"חופפים" את הריסים ושוטפים.

- מגבונים ייעודיים כגון eye-care של ד"ר פישר. כיוון שהקשקשת שומנית ודבוקה לריסים – קל יותר לבצע את הניקוי לאחר המקלחת - כאשר חום המים ממיס כבר חלקית את הקשקשת או לאחר הקומפרסים החמים. (אפשר אחרי הקומפרסים ואחרי המקלחת).

- תמיסה מוכנות לניקוי העפעפיים – כגון steriLid.

ניתן לנקות עם מגבונים, שמפו תינוקות, תמיסה או שילוב של כולם - הכל לפי הנוחות והתחושה בעין.

יש להימנע מניקוי אגרסיבי מדי.

אם המגבונים / שמפו התינוקות / התמיסה גורמים לגירוי או אי נעימות - להפסיק את השימוש ולהיוועץ עם רופא העיניים.

אין להשתמש במגבונים הלחים ה"רגילים".

יש לבצע את הטיפול באופן קבוע (גם אם יש שיפור במצב) – מאחר והמצב הוא כרוני.

אם קיימת סבוריאה בקרקפת – רצוי להשתמש בשמפו מתאים (מבלי שהשמפו יחדור לעיניים).

הניקוי והקומפרסים הם הטיפול הבסיסי והחשוב ביותר בדלקת עפעפיים.

לעיתים, בהתאם למצב ולהנחיות רופא העיניים, מוסיפים לטיפול:

- משחה אנטיביוטית עם או בלי מרכיב סטרואידלי.

- כדורי אנטיביוטיקה שמטרתם לשנות את צמיגות ההפרשה השומנית בבלוטות העפעף ולהפחית את הזהום החיידקי המשני. בדרך כלל הטיפול הוא בכדורי דוקסילין למשך חודש או יותר.

טיפול בדוקסילין

כאמור טיפול זה לדלקת עפעפיים ניתן רק בהמלצה של רופא עיניים.

המינון המקובל הוא כדור אחד של 100 מ"ג ליום - בדרך כלל לחודש לפחות.

מומלץ ליטול את הכדור עם האוכל ולשתות שתי כוסות מים לפחות עם נטילתו.

לבלוע את הכדור בישיבה או בעמידה - לא בשכיבה.

לנקוט אמצעי הגנה בחשיפה לשמש (קרם הגנה, כובע) משום שהכדור גורם לרגישות מוגברת לשמש.

אין ליטול כדורי דוקסילין במצבים הבאים:

- ילדים מתחת לגיל 10.

- נשים בהריון או נשים מיניקות.

- בסובלים מהפרעה בתפקוד הכלייתי או לנוטלים קומדין - רק לאחר אישור רופא המשפחה.

חשוב תמיד להיוועץ עם רופא המשפחה לפני תחילת הטיפול.

קומפרסים חמים עם סליין

א. להכין תמיסת סליין - להרתיח 5 כוסות מים עם כף מלח שטוחה.

לצנן ולשמור בכלי סגור ונקי.

התמיסה טובה לשימוש עד 48 שעות (אם שומרים בכלי סגור ונקי).

ב. להשתמש בבד כותנה נקי או כדורי צמר גפן נקיים לטבול בתמיסה ולהניח על העיניים כאשר העיניים סגורות.

התמיסה צריכה להיות חמימה אך יש להיזהר מחום גבוה מדי כיוון שעור העפעפיים הוא הדק ביותר בגוף ולכן נכווה בקלות.

כאשר מתקרר לטבול שוב בתמיסה החמימה ולהניח סך הכל למשך עשר דקות.

תהליך זה יגרום להמסה של ההפרשות ולפתיחת פתחי הצינוריות של הבלוטות.