כלמידיה – דלקות עיניים
כלמידיה הוא סוג של חיידק שבשונה מתאים אחרים אינו עצמאי מבחינת יצירת האנרגיה שלו - לכן הוא חי רק בתוך תאים אחרים.
הכלמידיה יכולה לגרום למספר סוגי דלקות עיניים:
- טרכומה
- דלקת לחמית במבוגרים – Adult inclusion conjunctivitis
- דלקת עיניים בילוד - Neonatal inclusion conjunctivitis
טרכומה
טרכומה היא מחלה עתיקה, המהווה עד היום הסיבה מספר אחת בעולם לעיוורון ממקור זיהומי.
הטרכומה תוארה כבר במאה ה-27 לפני הספירה בכתבים סיניים.
בימי הביניים היא התפשטה לממדי מגיפה מהמזרח התיכון לאירופה דרך הצלבנים במסעות הצלב ובימי מסעות נפוליאון הפכה הטרכומה למגיפה של מחלת עיניים מעוורת.
כיום, מחלת הטרכומה נעלמה כמעט לחלוטין מרוב המדינות המפותחות עקב שיפור בתנאי ההיגיינה והסניטציה, אך היא עדיין אנדמית באזורים כפריים ב-57 מדינות המתאפיינות בהיותן עניות ויבשות, באפריקה, אסיה, דרום אמריקה ואוסטרליה.
ב-2009 העריך ארגון הבריאות העולמי כי קיימים כ-41 מיליון איש עם טרכומה פעילה.
ארגון הבריאות העולמי שם כמטרה להכחיד את הטרכומה מהמדינות המתפתחות עד לשנת 2020.
הטרכומה גורמת לדלקת כרונית של הלחמית, כאשר הדבקות חוזרות גורמות להצטלקויות של הלחמית והעפעפיים שמביאות בסופו של דבר למצב הקרוי טריכיאסיס - צמיחה פנימה של הריסים.
אלו גורמים לשריטות חוזרות בקרנית שלעיתים קרובות גם מזדהמות, עד לכדי מצב של עכירות של קרנית העין הגורמת לעיוורון.
בארץ המחלה אינה קיימת.
דלקת לחמית מכלמידיה במבוגרים – Adult inclusion conjunctivitis-AIC
דלקת לחמית זו שייכת לקבוצת המחלות המועברות במגע מיני - STD - Sexually transmitted disease.
המחלה שונה לחלוטין מטרכומה, והיא נגרמת על ידי זנים אחרים של כלמידיה, לא אלו הגורמים לטרכומה.
דלקת לחמית מכלמידיה שכיחה בעיקר במדינות מפותחות כלכלית, בעיקר במבוגרים צעירים פעילים מינית.
ההדבקה בדלקת העיניים מכלמידיה מקורה באברי המין - לרוב של אותו אדם, ולעיתים מהפרטנרים המיניים שלו.
לכן, נרחיב מעט לגבי כלמידיה כמחלת מין.
כלמידיה טרכומטיס היא מחלת המין השכיחה ביותר בעולם המערבי.
כך למשל - בשנת 2011, דווחו בארצות הברית כמיליון וחצי מקרים חדשים של הדבקה בכלמידיה, אך מעריכים שהמספר האמיתי של הנדבקים עומד על קרוב ל-3 מיליון.
הסיבה לכך היא שחלק גדול מהמקרים אינו מדווח כיון שרוב החולים בכלמידיה אינם סובלים משום תסמינים ועל כן אינם פונים לטיפול רפואי.
השכיחות הגבוהה ביותר של כלמידיה היא בקרב אנשים צעירים בשנות העשרה לחייהם, וזאת כנראה עקב שילוב של אופי ההתנהגות המינית וכן גורמים ביולוגיים.
אבל, כל אדם פעיל מינית בכל גיל עלול להידבק בכלמידיה.
במחקר שבו נבדקו כ – 13 אלף נשים צעירות בארצות הברית, נמצא כי קרוב ל – 10% מהן נשאו את המחלה.
בארץ השכיחות המדויקת אינה ידועה, אך היא נמוכה יותר.
נשים בגיל הפריון הן בסיכון הגבוה ביותר, וזאת כיון שהזיהום בכלמידיה באברי המין בנשים עלול להסתבך עד כדי דלקת בצוואר הרחם, רירית הרחם והחצוצרות שלעיתים גורמים להידבקויות שעלולות לגרום לעקרות והריון חוץ רחמי.
בנוסף לכך, נשים נשאיות עלולות להעביר את הזיהום לילוד – שנדבק בדלקת לחמית מכלמידיה ולעיתים גם דלקת ריאות.
ההדבקה בכלמידיה נעשית על ידי מגע מיני, לצורותיו השונות, עם פרטנר הנושא את הכלמידיה.
גם מי שנדבק טופל והחלים, עלול להידבק שוב אם יבוא שוב במגע מיני חוזר עם נשא.
ביחס למיליונים המודבקים בכלמידיה במערכת המין, ההארעות של דלקת לחמית מכלמידיה יחסית נמוכה.
רק כ 0.3-2% מאלו שנדבקו בכלמידיה במערכת המין, יפתחו דלקת עיניים מכלמידיה.
לעומת זאת, נמצא כי בקרב הסובלים מדלקת לחמית מכלמידיה, רובם היו מודבקים בכלמידיה גם באברי המין.
אצל הרוב, הזיהום באברי המין היה אסימפטומטי ולא מורגש מבחינתם ולכן יש קושי באבחון המחלה במועד.
כ – 75% מהנשים הנושאות את המחלה הן א-סימפטומטיות וכך גם כ – 50% מן הגברים.
החולה יכול לשאת את החיידק בגופו חודשים אחדים, בלי להיות מודע לכך.
בתקופה זו הוא עלול להפיץ את המחלה הלאה.
אבל גם במקרים שבהם לא ניכרים כל תסמינים למחלה, היא עלולה לגרום נזק, כפי שהוסבר לעיל.
ההדבקה בדלקת העיניים היא לרוב הדבקה עצמית - autoinoculation מהפרשות אברי המין - אצבעות הידיים ומשם לעיניים או על ידי הדבקה מאברי המין או הפרשותיו של פרטנר מיני, הנושא את הכלמידיה, לעין.
דלקת עיניים מכלמידיה מתבטאת בדרך כלל באודם והפרשה כרוניים מעין אחת.
רוב החולים פונים לעיתים קרובות לרופא העיניים בשל דלקת הלחמית שאינה נרפאת, ומקבלים טיפות ומשחות עיניים שונות שאינן יעילות או יעילות רק זמנית.
במרבית המקרים, גם ללא טיפול ספציפי לכלמידיה, דלקת הלחמית מחלימה לבסוף ספונטנית, לאחר חודשים רבים של אודם והפרשה.
לעתים הדלקת יכולה להמשך שנה-שנתיים.
הבעיה היא שללא טיפול, מחלת המין על סיבוכיה האפשריים נמשכת, עלולה להיגרם הדבקה חוזרת מבן-הזוג וכן המחלה עלולה להיות מועברת לאחרים.
האבחנה
ישנן מספר שיטות מעבדתיות לאבחן כלמידיה, כאשר בעין, בדיקת תרבית – הינה הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר.
הדגימה נלקחת מלחמית העין בעזרת מטוש.
הקושי הוא שהבדיקה מחייבת מערך מעבדתי צמוד, מיומנות בלקיחתה והקפדה על הובלתה למעבדה בקירור.
לכן יש מעט מרכזים בארץ המבצעים אותה.
אחד המרכזים הוא מכון העיניים שב"אסותא השלום".
מטוש ללקיחת תרבית כלמידיה מהעין
טיפול
הטיפול מטרתו מלבד לטפל בזיהום למנוע הדבקה חוזרת מבן-הזוג.
חשוב לזכור גם שלמטופלים יש לרוב זיהום בכלמידיה במערכת המין.
לכן הטיפול בדלקת עיניים מכלמידיה הוא באנטיביוטיקה דרך הפה.
בכל מקרה - יש לטפל בפרטנר המיני בו – זמנית.
דלקת עיניים בילוד - Neonatal inclusion conjunctivitis (NIC)
ההדבקה בדלקת לחמית מכלמידיה בילוד, מקורה באם ומתרחשת בעת מעבר בתעלת הלידה בלידה וגינלית.
לפיכך, גם היא נגרמת על ידי זנים של כלמידיה המועברים מינית.
הדלקת עלולה להיות מסוכנת ללא טיפול שכן חלק מהתינוקות עלולים לפתח דלקת ריאות וסיבוכים ריאתיים.
הדלקת לרוב מופיעה מספר ימים לאחר הלידה.
בדרך כלל יש בשתי העיניים סמנים של דלקת לחמית שכוללים: בצקת עפעפיים, גודש בלחמיות, גירוי פפילרי והפרשה.
הטיפול
כיון שדלקת לחמית מכלמידיה עלולה לגרום גם לדלקת ריאות בילוד, מטפלים בה באנטיביוטיקה דרך הפה ולא במשחות מקומיות.
כמו במחלות מין אחרות, יש לבדוק צורך בטיפול באם ובפרטנרים המיניים שלה.
מחבר: ד"ר טובה מה-נעים*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.