רופאים לכתף - מידע ורשימת מומחים

הגדרת בעיות כתף

בעיות כתף הן מגוון של מצבים רפואיים המשפיעים על מפרק הכתף, הרקמות הרכות סביבו, או העצמות המרכיבות אותו. הכתף היא מפרק מורכב המאפשר טווח תנועה רחב, אך גם חשוף לפגיעות ובעיות שונות.

תסמינים

תסמינים נפוצים של בעיות כתף כוללים כאב, נוקשות, חולשה, הגבלה בטווח התנועה, ותחושת אי-יציבות במפרק. הכאב יכול להיות חד או כרוני, ועשוי להחמיר בתנועות מסוימות או בלילה. לעיתים, המטופלים מדווחים על קושי בביצוע פעולות יומיומיות כמו הרמת חפצים או לבישת בגדים.

שיטות אבחון

אבחון בעיות כתף מתחיל בבדיקה פיזית מקיפה על ידי רופא אורתופד. הרופא יבדוק את טווח התנועה, הכוח, והיציבות של הכתף. בנוסף, ייתכן שיידרשו בדיקות הדמיה כגון רנטגן, MRI, או CT כדי לקבל תמונה מפורטת יותר של המבנים הפנימיים של הכתף. לעיתים, גם בדיקות אולטרסאונד או ארתרוסקופיה אבחונית עשויות להיות מומלצות.

אפשרויות טיפול

הטיפול בבעיות כתף תלוי בסוג הבעיה ובחומרתה. אפשרויות הטיפול כוללות טיפול שמרני כמו מנוחה, קרח, ותרופות נוגדות דלקת. פיזיותרפיה היא חלק חשוב מהטיפול, ומסייעת לחזק את השרירים ולשפר את טווח התנועה. במקרים מסוימים, זריקות סטרואידים עשויות להיות מומלצות להפחתת דלקת וכאב. במקרים חמורים יותר או כאשר הטיפול השמרני אינו מספיק, ייתכן שיידרש ניתוח. הניתוחים יכולים לכלול תיקון של גידים קרועים, ייצוב המפרק, או החלפת מפרק מלאה.

הכנה לטיפול

ההכנה לטיפול בבעיות כתף תלויה בסוג הטיפול המתוכנן. עבור טיפול שמרני, ההכנה עשויה לכלול התאמת פעילויות יומיומיות ולמידה על תרגילי מתיחה וחיזוק. לפני ניתוח, יש צורך בהערכה רפואית מקיפה, כולל בדיקות דם ולעיתים הפסקת תרופות מסוימות. חשוב לדון עם הרופא על הציפיות מהטיפול ועל תהליך ההחלמה הצפוי.

סיכונים ותופעות לוואי

הסיכונים ותופעות הלוואי משתנים בהתאם לסוג הטיפול. טיפול שמרני בדרך כלל בטוח, אך עלול לגרום לאי נוחות זמנית. זריקות סטרואידים עלולות לגרום לזיהום או להחלשת הרקמות אם ניתנות בתדירות גבוהה מדי. ניתוחים נושאים סיכונים כמו זיהום, דימום, נזק עצבי, או תגובה לאנסתזיה. בנוסף, ישנו סיכון של אי הצלחה בטיפול או חזרה של הבעיה.

טיפול לאחר הפרוצדורה

הטיפול לאחר הפרוצדורה תלוי בסוג הטיפול שבוצע. לאחר טיפול שמרני או זריקות, יש להקפיד על מנוחה ולהימנע מפעילות מאומצת לזמן מה. לאחר ניתוח, תקופת ההחלמה עשויה להיות ארוכה יותר ולכלול שימוש במתלה או קיבוע, טיפולי פיזיותרפיה, ומעקב רפואי קבוע. חשוב להקפיד על הנחיות הרופא לגבי תרגילים, שימוש בתרופות, וחזרה הדרגתית לפעילות רגילה.