פציעות ברכיים

פציעות ברכיים: מדריך מקיף

הברך היא אחד המפרקים המורכבים והעמוסים ביותר בגוף, ולכן חשופה במיוחד לפציעות, הן בפעילות ספורטיבית והן בחיי היומיום. פציעות ברכיים יכולות לנוע מחבלות קלות ועד לנזקים מבניים משמעותיים הדורשים התערבות רפואית. הבנה של סוגי הפציעות, התסמינים ודרכי הטיפול חיונית לצורך החלמה יעילה וחזרה לפעילות מלאה.

סוגי פציעות ברכיים נפוצות

פציעות ברכיים יכולות לפגוע במבנים שונים של המפרק, כולל רצועות, סחוסים, מניסקוסים וגידים. הסוגים הנפוצים ביותר כוללים:

• קרע במניסקוס: נזק לסחוס בצורת C הפועל כבולם זעזועים בין עצם הירך לשוק. לרוב נגרם מתנועות סיבוביות חדות.
• קרעים ברצועות: פגיעה ברצועות המייצבות את הברך. הנפוצים ביותר הם קרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL) וקרע ברצועה הצידית הפנימית (MCL), לרוב בעקבות פגיעות ישירות או שינויי כיוון פתאומיים.
• נזק לסחוס המפרקי: שחיקה (אוסטאוארתריטיס) או קרע טראומטי של הסחוס המצפה את עצמות המפרק.
• תסמונת כאב פטלופמורלי: כאב סביב או מאחורי פיקת הברך, נפוץ בפעילויות כמו ריצה, עליות וירידות מדרגות. קשור לעיתים קרובות לבעיות במעקב פיקת הברך.
• דלקות בגידים (Tendinitis/Tendinopathy): דלקת או שינויים ניווניים בגידים מסביב לברך, כמו גיד הפיקה (ברך קופצים) או גיד הארבע ראשי.

תסמינים נפוצים של פציעת ברך

התסמינים של פציעת ברך משתנים בהתאם למבנה הפגוע ולחומרת הפגיעה, אך לרוב כוללים:

• כאב: יכול להיות חד ופתאומי בזמן הפציעה, או עמום וכרוני המחמיר בפעילות.
• נפיחות ובצקת: הצטברות נוזלים סביב המפרק, לרוב מתפתחת תוך שעות מפגיעה.
• קשיון והגבלה בטווח התנועה: קושי לכופף או ליישר את הברך באופן מלא.
• קליקים, רעשים או תחושת נעילה: במיוחד בפגיעות מניסקוס או סחוס, יכולה להיות תחושה שהברך נתקעת.
• תחושת אי-יציבות או "בריחה": תחושה שהברך אינה יציבה, במיוחד בפגיעות רצועתיות.
• קושי לשאת משקל: כאב או חולשה המקשים על עמידה או הליכה.

אבחון פציעות ברכיים

תהליך האבחון נועד לקבוע את סוג הפציעה, מיקומה וחומרתה, וכולל לרוב את השלבים הבאים:

1. היסטוריה רפואית מפורטת: הרופא יתשאל על אופי הפציעה (כיצד קרתה), התסמינים הנוכחיים, פעילות ספורטיבית ורקע רפואי קודם.
2. בדיקה גופנית קפדנית: הרופא יבדוק את טווח התנועה של הברך, מיקום הכאב והרגישות, הימצאות נפיחות, ויערוך בדיקות ספציפיות להערכת יציבות הרצועות ושלמות המניסקוסים.
3. בדיקות הדמיה: לרוב יכללו צילומי רנטגן (לשלול שברים), אולטרסאונד (להערכת רקמות רכות כמו גידים ונוזלים) ובדיקת MRI (המדויקת ביותר להדגמת סחוסים, רצועות ומניסקוסים).

טיפול בפציעות ברכיים

הטיפול בפציעת ברך תלוי בסוגה, חומרתה ובמצבו הכללי של המטופל. הוא יכול לכלול טיפולים שמרניים או התערבות ניתוחית:

• טיפול שמרני ראשוני: מנוחה, קומפרסים קרים, חבישה אלסטית והרמת הרגל (שיטת R.I.C.E). לעיתים שימוש בקביים להורדת עומס.
• טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs) להפחתת כאב ודלקת, או משככי כאבים חזקים יותר במקרה הצורך.
• פיזיותרפיה: תוכנית שיקום מותאמת אישית חיונית לחיזוק השרירים סביב הברך, שיפור טווח התנועה, שיווי משקל והחזרת יכולות תפקודיות.
• הזרקות: במקרים מסוימים, הזרקת סטרואידים להפחתת דלקת מקומית או חומצה היאלורונית לשימון המפרק בפגיעות סחוס.
• טיפול ניתוחי: במקרים של קרעים משמעותיים ברצועות או במניסקוס שלא מגיבים לטיפול שמרני, או נזק סחוסי נרחב, ייתכן שיידרש ניתוח ארתרוסקופי (זעיר פולשני) לתיקון או הסרת החלק הפגוע, או ניתוח פתוח לשיקום מבנים או החלפת מפרק במקרים של שחיקה קשה.

שיקום לאחר פציעת ברך, בפרט לאחר ניתוח, הוא תהליך ארוך המחייב שיתוף פעולה מצד המטופל להשגת תוצאות מיטביות.