רופאים לאורתופדיה גפיים עליונות - מידע ורשימת מומחים

אורתופדיה של הגפיים העליונות היא תת-התמחות באורתופדיה העוסקת באבחון, טיפול ומניעה של מגוון רחב של מצבים ופציעות המשפיעים על הכתף, המרפק, האמה, שורש כף היד וכף היד. אזורים אלו בגוף האדם חיוניים לביצוע פעולות יומיומיות פשוטות ומורכבות כאחד, ולכן כל פגיעה או מחלה בהם עלולה להשפיע באופן משמעותי על יכולת התפקוד ועל איכות החיים.

מצבים ופציעות נפוצות

התחום מטפל במגוון רחב של בעיות, החל מפציעות טראומה וספורט, דרך מצבים דלקתיים וניווניים ועד למומים מולדים. בין המצבים הנפוצים ביותר ניתן למצוא:

• בכתף: קרעים בגידי השרוול המסובב (Rotator Cuff), פריקות כתף, דלקות בגידים (טנדיניטיס), כתף קפואה (Frozen Shoulder), ושברי כתף.
• במרפק: מרפק טניס (Lateral Epicondylitis), מרפק גולף (Medial Epicondylitis), דלקות בגידים ובמפרקים, ותסמונות לחץ עצבי.
• בשורש כף היד וכף היד: תסמונת התעלה הקרפלית (Carpal Tunnel Syndrome), אצבע הדק (Trigger Finger), מחלת דופויטרן (Dupuytren's Contracture), ציסטות גנגליון, שברי אצבעות ושורש כף היד, ודלקות פרקים שונות (כגון אוסטאוארתריטיס ודלקת פרקים שגרונית).

אבחון

תהליך האבחון מתחיל בבדיקה גופנית יסודית על ידי אורתופד מומחה לגפיים עליונות, הכוללת הערכה של טווחי תנועה, כוח, רגישות ובדיקת תסמינים ספציפיים. בנוסף, נלקחת היסטוריה רפואית מפורטת של המטופל. לעיתים קרובות, נדרשות גם בדיקות הדמיה כדי לאשר את האבחנה ולתכנן את הטיפול:

• צילומי רנטגן: לאבחון שברים, שינויים ניווניים ובעיות מבניות בעצמות.
• אולטרסאונד: להדמיית רקמות רכות כמו גידים, שרירים ורצועות, וזיהוי דלקות או קרעים.
• MRI (דימות תהודה מגנטית): מספק תמונה מפורטת של עצמות, מפרקים, גידים ורקמות רכות אחרות, ומאפשר זיהוי קרעים מורכבים, פגיעות סחוס ועוד.
• CT (טומוגרפיה ממוחשבת): משמש במקרים של שברים מורכבים או לתכנון ניתוחי.
• בדיקות EMG/NCV: בדיקות אלקטרופיזיולוגיות לאבחון בעיות עצביות, כגון תסמונות לכידת עצב.

גישות טיפוליות

הטיפול נקבע בהתאם לאבחנה, חומרת המצב, גיל המטופל ורמת הפעילות שלו. הוא יכול להיות שמרני או ניתוחי:

• טיפול שמרני: כולל מנוחה, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק לשיפור טווחי תנועה וכוח, תרופות נוגדות דלקת וכאב, הזרקות (כמו סטרואידים או PRP), ושימוש בסדים ותומכים לייצוב או קיבוע הגפה.
• טיפול ניתוחי: מומלץ כאשר הטיפול השמרני אינו מביא לשיפור מספק, או במקרים של פגיעות חמורות (כגון שברים לא יציבים, קרעים נרחבים בגידים). ניתוחים יכולים להתבצע בגישה פתוחה או ארתרוסקופית (זעיר פולשנית), בהתאם למקרה הספציפי.

שיקום

לאחר טיפול, ובמיוחד לאחר ניתוח, שיקום הוא מרכיב קריטי להשגת החלמה מלאה ושיפור תפקודי. תוכנית השיקום, המבוצעת לרוב על ידי פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק, מותאמת אישית לכל מטופל. היא כוללת תרגילים לשיפור טווחי תנועה, חיזוק שרירים, הפחתת כאב והחזרת הגפה לתפקוד מלא ככל האפשר. הקפדה על תוכנית השיקום תורמת רבות לתוצאות ארוכות הטווח של הטיפול.