\
ירידה תפקודית עקב תאונה (כגון תאונת דרכים, תאונת עבודה) או אירוע חריג (כגון פציעת מלחמה, אירוע טרור) מהווה אתגר מורכב המערב פגיעות פיזיות, קוגניטיביות ונפשיות כאחד. **השיקום** במצבים אלו הוא תהליך קריטי ואינטנסיבי, שמטרתו להביא את המטופל למיצוי הפוטנציאל התפקודי והחזרתו למעגל החיים, העבודה והחברה.\
\
היקף הפגיעה והצורך בשיקום\
\
פגיעה תפקודית לאחר טראומה יכולה להתבטא במספר מישורים, ולעיתים קרובות מדובר בשילוב של כמה ליקויים:\
\
\- \פגיעה פיזית/מוטורית:\ שברים מורכבים, קטיעות גפיים, פגיעות רב-מערכתיות, פגיעה בחוט השדרה או בעצבים היקפיים.\
\
- \פגיעה נוירולוגית/קוגניטיבית:\ פגיעת מוח טראומטית (TBI) המשפיעה על הזיכרון, הריכוז, יכולות השפה ושיקול הדעת.\
\
- \פגיעה נפשית/רגשית:\ התפתחות הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), חרדה, דיכאון, קשיי הסתגלות וירידה משמעותית באיכות החיים.\
\
\
כל מטופל שחווה **ירידה תפקודית משמעותית** בעקבות חבלה או מחלה, ובמיוחד לאחר טראומה, זכאי להערכה על ידי רופא שיקום ולהמלצה לתוכנית שיקומית מקיפה.\
\
מסלולי השיקום הטיפוסיים\
\
מיד לאחר הייצוב הרפואי הראשוני בבית החולים הכללי, מתחיל תהליך אבחון והפניה למסגרת השיקום המתאימה ביותר, הנקבעת על ידי רופא השיקום וצוות רב-מקצועי. המסגרות העיקריות הן:\
\