רופאים לשיעול תפקודי - מידע ורשימת מומחים

שיעול תפקודי, המכונה גם שיעול פסיכוגני או שיעול עצבי, הוא מצב המאופיין בשיעול כרוני מתמשך, ללא כל סיבה רפואית ידועה או פתולוגיה פיזית ברורה במערכת הנשימה. בניגוד לשיעול הנגרם מזיהום, אלרגיה או מחלה ריאתית, שיעול תפקודי אינו נובע מגירוי פיזי או בעיה אורגנית. הוא נחשב לאבחנה של הדרה (אחרי שכל הסיבות האחרות נשללו) ולעיתים קרובות מקושר לגורמים פסיכולוגיים, רגשיים או התנהגותיים.

מאפייני שיעול תפקודי

המאפיין הבולט ביותר של שיעול תפקודי הוא היעדרו המוחלט במהלך שינה. בעוד ששיעול שמקורו פיזי עלול להפריע גם בלילה, שיעול תפקודי בדרך כלל מפסיק כשהאדם נרדם וחוזר עם היקיצה. מאפיינים נוספים כוללים:

• צליל ייחודי: לעיתים קרובות מתואר כשיעול "נובח", "חצוצרתי", "נהימה" או "חירחור", שאינו מייצר ליחה.
• התפרצויות: השיעול עשוי להופיע בהתקפים פתאומיים ותכופים, במיוחד במצבי לחץ או התרגשות.
• עמידות לטיפול: אינו מגיב היטב לתרופות נגד שיעול קונבנציונליות או טיפולים למצבי נשימה אחרים.
• השפעה על איכות החיים: עלול לגרום למצוקה משמעותית, מבוכה חברתית, הפרעה לישון (של הסביבה) ופגיעה באיכות החיים.

אבחון שיעול תפקודי

אבחון שיעול תפקודי הוא תהליך של שלילה. הרופא יבצע בדיקה גופנית מקיפה ויאסוף היסטוריה רפואית מפורטת, כדי לשלול את כל הסיבות האחרות האפשריות לשיעול כרוני. זה עשוי לכלול:

• צילומי חזה או סריקות CT.
• בדיקות תפקודי ריאות.
• בדיקות לאלרגיות, אסתמה או ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD).
• שליית שימוש בתרופות מסוימות הגורמות לשיעול.
• בדיקת האוזן, גרון וחלל האף.

רק לאחר שנשללו כל הסיבות האורגניות, וקיימים המאפיינים הייחודיים של שיעול תפקודי (כמו היעדר השיעול בשינה), ניתן לשקול אבחנה זו.

טיפול בשיעול תפקודי

הטיפול בשיעול תפקודי מתמקד בגישה רב-תחומית, ולרוב אינו כולל תרופות. הוא שם דגש על שינויים התנהגותיים ותמיכה פסיכולוגית. הגישות הנפוצות כוללות:

• הרגעה והסבר: מידע מדויק והסבר מפורט למטופל (ולהוריו, אם מדובר בילד) כי אין סיבה רפואית מסוכנת לשיעול, יכולים להפחית חרדה ולשפר את התוצאות.
• קלינאות תקשורת: טיפול באמצעות קלינאי תקשורת יעיל מאוד. הוא מלמד טכניקות דיכוי שיעול, תרגילי נשימה, נשימה דיאפרגמטית, הרפיית מיתרי הקול, והיגיינת קול.
• טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT): במקרים בהם קיים מרכיב פסיכולוגי משמעותי, CBT יכול לסייע בזיהוי וניהול גורמי לחץ וחרדה התורמים לשיעול.
• היפנוזה: במקרים מסוימים, היפנוזה עשויה לשמש ככלי עזר לטיפול.
• פסיכותרפיה: אם השיעול קשור לטראומה או למצבים רגשיים עמוקים, טיפול פסיכולוגי עשוי להיות מועיל.

ההבנה כי שיעול תפקודי אינו מסוכן וכי הוא ניתן לטיפול באמצעות גישות לא תרופתיות היא צעד חשוב בדרך להחלמה.