רופאים למעקב נגעים טרום סרטיניים בקיבה ובושט - מידע ורשימת מומחים

מעקב אחר נגעים טרום-סרטיניים בקיבה ובושט הוא תהליך חיוני לגילוי מוקדם ומניעת התפתחות סרטן בדרכי העיכול העליונות. נגעים אלו הם שינויים בתאי הרירית שאינם סרטניים עדיין, אך יש להם פוטנציאל להפוך לכאלה לאורך זמן. גילוי וטיפול מוקדמים משפרים משמעותית את סיכויי ההחלמה והשרידות.

מהם נגעים טרום-סרטיניים בקיבה ובושט?

• בושט: ושט על שם בארט (Barrett's Esophagus) – מצב שבו תאי הרירית בוושט התחתון משתנים ומקבלים מראה דמוי תאי מעי. מצב זה נגרם לרוב כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומצת קיבה (ריפלוקס כרוני). נוכחות דיספלזיה (שינויים חמורים יותר בתאים) מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן הוושט.
• קיבה: אטרופיה בקיבה ומטאפלזיה מעי (Gastric Atrophy & Intestinal Metaplasia) – מצבים שבהם רירית הקיבה מצטמקת (אטרופיה) או שתאי רירית הקיבה מוחלפים בתאים דמויי מעי (מטאפלזיה). מצבים אלו קשורים לרוב לזיהום כרוני בחיידק הליקובקטר פילורי, וכן לגורמים גנטיים ותזונתיים.

מדוע מעקב הוא חיוני?

מעקב סדיר מאפשר לזהות את התפתחות הנגעים בשלבים מוקדמים, עוד לפני שהם הופכים לממאירים. במקרים מסוימים, ניתן לטפל בנגעים אלו באמצעים אנדוסקופיים פשוטים יחסית, ובכך למנוע את הצורך בטיפולים מורכבים יותר כמו ניתוח.

כיצד מתבצע המעקב?

המעקב העיקרי מתבצע באמצעות גסטרוסקופיה (אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות).

• הליך הגסטרוסקופיה: ההליך כולל הכנסת צינור דק וגמיש שבקצהו מצלמה דרך הפה, אל הוושט, הקיבה והתריסריון. הבדיקה מאפשרת לרופא לצפות ברירית דרכי העיכול ולאתר אזורים חשודים.
• נטילת ביופסיות: במהלך הגסטרוסקופיה, הרופא יקח דגימות רקמה קטנות (ביופסיות) מהאזורים החשודים, וכן מאזורים המייצגים את השינויים הטרום-סרטיניים (כגון ושט בארט, אטרופיה או מטאפלזיה). דגימות אלו נשלחות לבדיקה פתולוגית תחת מיקרוסקופ.
• תדירות המעקב: תדירות הגסטרוסקופיות ונטילת הביופסיות נקבעת על ידי הרופא המטפל בהתאם לממצאים הקודמים, מידת הדיספלזיה, וגורמי הסיכון האישיים של המטופל. היא יכולה לנוע בין כל מספר חודשים למספר שנים.

מה קורה לאחר גילוי דיספלזיה?

אם ביופסיה מראה נוכחות של דיספלזיה (שינויים חמורים יותר בתאים), ייתכן שימליצו על הגברת תדירות המעקב או על התערבות אנדוסקופית. התערבויות אלו יכולות לכלול:

• כריתה אנדוסקופית של הרירית (EMR) – הסרת שכבת הרירית הפגועה.
• אבלציה בגלי רדיו (RFA) – שימוש בחום להרס תאים פגומים.
• כריתה תת-רירית אנדוסקופית (ESD) – הסרה עמוקה יותר של נגעים גדולים.

מעקב נכון וצמוד הוא המפתח למניעת התפתחות סרטן במקרים אלו, ומאפשר התערבות בזמן ובצורה מינימלית פולשנית.