speciality-background dots image dots image

קשריות בריאות

קשריות ריאה הן נקודות או גושים קטנים הנמצאים בריאות, לרוב מתגלים באקראי בבדיקות הדמיה. רובן המכריע של קשריות אלו שפירות, אך נדרש מעקב רפואי כדי לשלול אופי ממאיר.

נבחרת הרופאים - קשריות בריאות

מחפשים משהו יותר ספציפי? חפשו תור לפי בעיה רפואית רופא מומלץ או התמחות

טיפולים נוספים

מחלות ריאהאסתמהריאותתפקודי ריאותאבחון וטיפול באסתמה ביולוגיתייעוץ ריאות מתקדםאסתמה אלרגית וקשהזיהומי ריאהחסמת הריאות - COPDאלרגיה ואסתמה תעסוקתיתאמפיזמהאסבסטוזיסאסטמה ושיעול כרוניברונכוסקופיותברור קוצר נשימהדרכי נשימהקרישי דם בריאותמחלת ריאות אינטרסטיציאליתמחלת ריאות חסימתית כרוניתסיליקוזיסמחלות של דרכי נשימהברונכיאקטזיסשחפתשיעול כרוניהנשמה מלאכותית ממושכתהפרעה בנשימהיתר לחץ דם ריאתימחלות הריאה/נשימהטיפול נמרץ נשימתימחלות ריאות חסמתיות כרוניותמחלות ריאות תעסוקתיותאזבסטוזיספנאומוקוניוזיסקשריות בריאותניקור ריאות בהנחיית CTריאות ילדיםספירומטריהטיפול ביולוגי לאסטמהחוות דעת משפטית - מומחה למחלות ריאהבירור בלוטת לימפה ב EBUSברונכוסקופיה בהנחיית ניווטאבחון מהיר של גידולי ריאהריאות ילדים - אסטמהסרטן ריאותמחלות ריאה בילדיםסטרידורמחלות ריאה ילדיםפיברוזיס ריאתיציסטיק פיברוזיסאסתמה בילדים ובמבוגריםמחלת ריאות של פגיםבירור ואבחון גידולי ריאותסרטן ריאות מסוג תאים קטנים - SCLCסרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים - NSCLCCPAPBPAPמכשיר משעלביופסיות מהריאותניקור תפליט פלאורלי

קשריות ריאה: מדריך מקיף

קשרית ריאה היא גוש קטן, שגודלו אינו עולה בדרך כלל על 3 סנטימטרים, הממוקם בריאות. קשריות אלו מתגלות לעיתים קרובות באופן אקראי בצילומי חזה או בבדיקות CT הנערכות מסיבות אחרות. חשוב להבין כי רוב קשריות הריאה הן שפירות ואינן מהוות סכנה, אך יש צורך בהערכה ובמעקב כדי לשלול ממאירות.

מה גורם לקשריות ריאה?

  • זיהומים: זיהומים קודמים כמו שחפת, פטרת (למשל, היסטופלזמוזיס או קוקסידיואידומיקוזיס), דלקות ריאה ויראליות או חיידקיות יכולים להשאיר צלקות או גושים שפירים.
  • דלקת וגרנולומות: מצבים דלקתיים כרוניים כמו סרקואידוזיס, דלקת פרקים שגרונית או גרנולומטוזיס עם פוליאנגיטיס (לשעבר ווגנר) עלולים לגרום להיווצרות קשריות.
  • גידולים שפירים: גידולים לא סרטניים כמו המרטומה (Hamartoma), פיברומה או ליפומה.
  • גידולים ממאירים: במקרים מסוימים, קשרית ריאה יכולה להיות סרטן ריאה ראשוני או גרורה של סרטן מאיבר אחר. הסיכון עולה אצל מעשנים, אנשים עם היסטוריה של סרטן, או קשריות גדולות יותר ולא סדירות.

כיצד מאבחנים קשריות ריאה?

אבחון קשריות ריאה מתבצע בדרך כלל לאחר גילוי בבדיקות הדמיה. הגישה האבחונית תלויה בגודל הקשרית, צורתה, מיקומה, וגורמי הסיכון של המטופל (כגון היסטוריית עישון). שלבי האבחון כוללים:

  • צילום חזה או CT חזה: אלו הן הבדיקות הראשוניות שבהן מתגלות הקשריות. CT חזה מספק תמונה מפורטת יותר.
  • מעקב: עבור קשריות קטנות ושפירות למראה, הגישה הנפוצה היא מעקב באמצעות בדיקות CT חוזרות במרווחי זמן קבועים (לרוב 3, 6, 12 ו-24 חודשים). מטרת המעקב היא לוודא שהקשרית אינה גדלה או משנה את צורתה.
  • PET-CT: בדיקה זו מסייעת להבחין בין קשריות שפירות לממאירות על ידי מדידת פעילות מטבולית בתאים. קשריות ממאירות נוטות להיות פעילות יותר.
  • ביופסיה: אם יש חשד גבוה לממאירות (למשל, קשרית גדלה, בעלת מאפיינים מחשידים, או תוצאת PET-CT חיובית), ניתן לבצע ביופסיה. הביופסיה יכולה להתבצע באמצעות ברונכוסקופיה, ביופסיה מונחית CT (ניקור עם מחט דקה), או לעיתים נדירות, ניתוח לפרוסקופי (VATS) או פתיחת בית החזה (טורקוטומיה).

טיפול בקשריות ריאה

הטיפול בקשרית ריאה תלוי באבחנה ובגורם לקשרית:

  • מעקב: רוב הקשריות השפירות אינן דורשות טיפול ספציפי, אלא רק מעקב רדיולוגי כפי שתואר לעיל.
  • טיפול בגורם הבסיסי: אם הקשרית נגרמת על ידי זיהום או דלקת, ייתכן שיינתן טיפול תרופתי מתאים (למשל, אנטיביוטיקה או תרופות אנטי-דלקתיות).
  • ניתוח: במקרים בהם מאובחן סרטן ריאה, הטיפול המקובל הוא הסרה כירורגית של הקשרית והרקמה הסובבת אותה. לעיתים קרובות, ניתוח זה מבוצע בגישה זעיר-פולשנית (VATS). במקרים מסוימים, ניתן לשקול טיפולים נוספים כגון כימותרפיה, הקרנות או טיפולים ממוקדים.

חשוב להישאר במעקב רפואי ולפעול לפי המלצות הרופא המטפל כדי להבטיח את הטיפול והמעקב הנכונים ביותר עבור כל מטופל.

*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.