ניקור תפליט פלאורלי

ניקור תפליט פלאורלי, המוכר גם בשם תורקוצנטזיס, הוא הליך רפואי שמטרתו ניקוז נוזל או אוויר מחלל הפלאורה. חלל הפלאורה הוא המרווח הצר הקיים בין שתי שכבות הקרום העוטפות את הריאות (פלאורה ויסצרלית) ואת דופן בית החזה (פלאורה פריאטלית). במצב תקין, חלל זה מכיל כמות מזערית של נוזל, המאפשר תנועה חלקה של הריאות בנשימה. הצטברות יתרה של נוזל (תפליט פלאורלי) או אוויר (פנאומוטורקס) בחלל זה עלולה להעיד על מגוון מצבים רפואיים ולגרום לקשיי נשימה משמעותיים.

לשם מה מבצעים ניקור תפליט פלאורלי?

הליך זה יכול להיות בעל מטרות אבחנתיות או טיפוליות, בהתאם למצב הרפואי של המטופל:

• מטרה אבחנתית: במקרים של תפליט פלאורלי בלתי מוסבר, ניקוז הנוזל ושליחתו למעבדה מאפשרים לזהות את הגורם להצטברות. בדיקת הנוזל כוללת ניתוח כימי (לדוגמה, רמות חלבון ו-LDH), ציטולוגי (חיפוש תאים ממאירים), מיקרוביולוגי (חיפוש חיידקים, פטריות או וירוסים), ועוד. תוצאות אלו מסייעות באבחון מצבים כמו זיהומים, סרטן, אי ספיקת לב, מחלת כליות או מחלת כבד.
• מטרה טיפולית: במקרים של הצטברות משמעותית של נוזל הגורמת לקוצר נשימה חמור, ניקוז הנוזל יכול להקל באופן מיידי על התסמינים, לשפר את יכולת הנשימה של המטופל ולהפחית את הלחץ על הריאות.

כיצד מתבצע ההליך?

ניקור תפליט פלאורלי מבוצע לרוב במרפאה, חדר מיון או בבית חולים, ולעיתים קרובות מבוצע תחת הדמיית אולטרסאונד כדי להבטיח דיוק מירבי ובטיחות. להלן השלבים העיקריים:

1. הכנה: המטופל יתבקש למסור מידע על היסטוריה רפואית, כולל נטילת תרופות (במיוחד מדללי דם), ולבצע בדיקות דם (כגון ספירת דם ותפקודי קרישה). ייתכן ויידרש צום קצר. חשוב ליידע את הצוות הרפואי על אלרגיות כלשהן.
2. מיקום המטופל: בדרך כלל, המטופל יושב זקוף על מיטה או כיסא, כשהוא נשען קדימה על משטח תומך (כמו שולחן). תנוחה זו מרחיבה את המרווחים בין הצלעות ומאפשרת גישה נוחה לחלל הפלאורה.
3. ניקוי ואלחוש: אזור הניקור על דופן בית החזה מנוקה היטב בחומר חיטוי. לאחר מכן, מוזרק חומר אלחוש מקומי כדי להרדים את העור והרקמות העמוקות יותר.
4. החדרת המחט: לאחר שהאזור מושפע, הרופא מחדיר מחט דקה בין שתי צלעות, אל תוך חלל הפלאורה. לעיתים קרובות, הפעולה מבוצעת בהנחיית אולטרסאונד כדי לזהות את מיקום הנוזל במדויק ולהימנע מפגיעה בריאה או באיברים אחרים.
5. ניקוז הנוזל: הנוזל נשאב באמצעות מזרק או מערכת ניקוז מיוחדת. הכמות המנוקזת תלויה במטרת הפעולה ובמצב המטופל.
6. סיום ההליך: לאחר השאיבה, המחט מוצאת, ומונחת חבישה סטרילית על נקודת הדקירה.

סיכונים אפשריים

למרות שזהו הליך בטוח יחסית, קיימים סיכונים אפשריים, אם כי הם נדירים ברובם:

• פנאומוטורקס (חזה אוויר): דליפת אוויר לתוך חלל הפלאורה העלולה לגרום לקריסת ריאה חלקית או מלאה. זהו הסיבוך השכיח ביותר ודורש מעקב ולעיתים טיפול נוסף.
• דימום: דימום קל בנקודת הדיקור או, לעיתים נדירות, דימום משמעותי יותר בתוך חלל הפלאורה.
• זיהום: סיכון נמוך לזיהום בחלל הפלאורה (פלאוריטיס).
• כאב: אי נוחות או כאב קל במהלך או לאחר ההליך, לרוב חולף במהרה.
• בצקת ריאות חוזרת (Re-expansion Pulmonary Edema): סיבוך נדיר אך מסוכן המתרחש לאחר ניקוז מהיר של כמות גדולה מאוד של נוזל.

לאחר ההליך

לאחר הניקור, המטופל יישאר בהשגחה לזמן קצר כדי לוודא יציבות מצבו ולשלול סיבוכים מיידיים. לעיתים קרובות, תבוצע צילום רנטגן חזה או אולטרסאונד לאחר ההליך כדי לוודא שאין פנאומוטורקס. מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת למשך 24-48 שעות. יש לדווח מיידית לצוות הרפואי על קוצר נשימה מחמיר, כאבים חזקים בחזה, שיעול בלתי פוסק או חום.