רופאים לבירור ואבחון גידולי ריאות - מידע ורשימת מומחים

גידולי ריאות, בין אם שפירים ובין אם ממאירים (סרטן ריאה), הם מצב רפואי רציני הדורש בירור ואבחון מהירים ומדויקים. אבחון מוקדם של סרטן ריאה הוא קריטי לשיפור סיכויי ההחלמה והתאמת הטיפול היעיל ביותר. תהליך הבירור מורכב משלבים שונים, שמטרתם לזהות את נוכחות הגידול, לאפיין אותו, ולקבוע את מידת התפשטותו במידה ומדובר בגידול ממאיר.

תסמינים מחשידים

התסמינים של גידול ריאתי יכולים להיות מגוונים ולא ספציפיים, ולעיתים קרובות הם מופיעים בשלבים מתקדמים יותר של המחלה. עם זאת, ישנם תסמינים המחייבים בירור רפואי מיידי, במיוחד אם הם נמשכים לאורך זמן או מחמירים:

• שיעול כרוני או שינוי באופי השיעול הקיים (לדוגמה, שיעול עמוק יותר או שיעול עם ליחה מוגברת).
• קוצר נשימה חדש או החמרה של קוצר נשימה קיים, או צפצופים בנשימה.
• כאבים בחזה או בכתף שאינם חולפים.
• ליחה דמית או שיעול דם (המפטזיס).
• ירידה בלתי מוסברת במשקל, חולשה ועייפות כרונית.
• צרידות או קשיי בליעה חדשים.
• זיהומים חוזרים בדרכי הנשימה (כגון דלקת ריאות או ברונכיטיס).

בדיקות דימות ראשוניות

כאשר עולה חשד לגידול ריאתי, הרופא יפנה לביצוע בדיקות דימות לצורך הערכה ראשונית:

• צילום רנטגן חזה (Chest X-ray): זוהי לרוב הבדיקה הראשונית שעלולה להעלות חשד לקיומו של ממצא בריאות, אך אינה מספקת מידע מספיק לאבחון מדויק.
• בדיקת CT חזה (CT scan of the chest): בדיקה מפורטת יותר המספקת תמונה תלת-ממדית מדויקת של הריאות ואיברי החזה הסמוכים. היא יכולה לזהות גושים, קשריות לימפה מוגדלות וסימני התפשטות מקומית.
• PET-CT: בדיקה המשלבת דימות מבני ותפקודי, המסייעת להבדיל בין גידולים שפירים לממאירים על ידי זיהוי אזורים בעלי פעילות מטבולית גבוהה, ולאתר גרורות מרוחקות בגוף.

אבחון סופי: ביופסיה ובדיקה פתולוגית

הדרך היחידה לקבוע באופן ודאי אם מדובר בגידול ממאיר ומה סוגו הספציפי היא באמצעות ביופסיה – נטילת דגימת רקמה מהגידול ובדיקתה תחת מיקרוסקופ על ידי פתולוג (בדיקה פתולוגית). הביופסיה יכולה להתבצע במספר דרכים, בהתאם למיקום וגודל הגידול:

• ברונכוסקופיה (Bronchoscopy): החדרת צינור גמיש ודק עם מצלמה דרך דרכי הנשימה לבדיקת דרכי האוויר ונטילת ביופסיה מהגידול או מבלוטות לימפה סמוכות. לעיתים קרובות, הפרוצדורה מבוצעת בשילוב אולטרסאונד אנדו-ברונכיאלי (EBUS) לדיוק מרבי.
• ביופסיית מחט בהנחיית CT (CT-guided biopsy): במקרים של גידולים היקפיים בריאה, מחט עדינה מוחדרת דרך דופן בית החזה אל הגידול, בהנחיית מכשיר CT, לנטילת דגימה.
• ביופסיה כירורגית (Surgical biopsy): במקרים מסוימים, כאשר שיטות אחרות אינן מספקות או כחלק מטיפול ראשוני, ייתכן שתידרש פרוצדורה ניתוחית (כגון ניתוח לפרוסקופי ריאתי (VATS) או ניתוח פתוח) להסרת חלק מהגידול או כולו לצורך אבחון.

הבדיקה הפתולוגית חיונית לא רק לאבחון אלא גם לקביעת הטיפול הספציפי, כולל זיהוי מוטציות גנטיות בגידול המאפשרות טיפולים ביולוגיים ממוקדים או אימונותרפיה.

בדיקות דירוג נוספות

לאחר אבחון סרטן ריאה, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות (כגון MRI מוח, מיפוי עצמות) כדי לקבוע את שלב המחלה ומידת התפשטותה לאיברים מרוחקים. מידע זה חיוני לתכנון תוכנית הטיפול המתאימה ביותר עבור המטופל, בין אם כירורגיה, כימותרפיה, הקרנות או טיפולים ביולוגיים.