אנדומטריוזיס מה זה וכיצד המחלה מתפתחת בגוף האישה?
אנדומטריוזיס (Endometriosis) היא מחלה גינקולוגית כרונית, רב-מערכתית ותלויית אסטרוגן, המתרחשת כאשר תאים הדומים מאוד מבחינה מבנית ותפקודית לתאי רירית הרחם (האנדומטריום) מתחילים לשגשג, לצמוח ולהתפתח באזורים שונים ומגוונים מחוץ לחלל הרחם.
במצב פיזיולוגי תקין, רירית הרחם מתעבה בכל חודש כהכנה להריון פוטנציאלי, וכאשר זה לא מתרחש, היא מתפרקת ונושרת מהגוף בדמות דימום הווסת, אך אצל נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, נגעי הרקמה שנמצאים מחוץ לרחם מגיבים בדיוק לאותם שינויים הורמונליים חודשיים של מחזור הדם.
המשמעות היא שרקמות אלו מדממות, מתנפחות ומפתחות תגובה דלקתית מקומית מדי חודש בתוך חלל האגן או הבטן, אך מכיוון שלדם ולרקמות הללו אין דרך מוצא החוצה מן הגוף, הם יוצרים זיהום מקומי, גירוי קשה של העצבים, הצטלקויות פנימיות חמורות והידבקויות מבניות מורכבות בין איברים חיוניים.
הנגעים הללו נוטים להתמקם בעיקר על גבי השחלות (שם הם עלולים לייצר ציסטות דמיות המכונות אנדומטריומות), החצוצרות, הרקמות התומכות ברחם (רצועות הרחם), שלפוחית השתן, הדופן החיצוני של המעי הגס, ולעיתים רחוקות אף באיברים מרוחקים יותר כמו הסרעפת או הריאות, דבר המוביל לפגיעה דרמטית באיכות החיים של האישה.
אנדומטריוזיס תסמינים מרכזיים וכיצד הם משפיעים על היומיום?
הביטוי הקליני של אנדומטריוזיס הוא רחב ומגוון, כאשר עוצמת התסמינים לא תמיד נמצאת בהתאמה ישירה לחומרת הנגעים או להיקף שלהם באגן, ואישה עם נגעים בודדים עלולה לסבול מכאבי תופת בעוד שאישה עם מחלה נרחבת עשויה לחוות סימפטומים קלים בלבד.
התסמין המרכזי והשכיח ביותר של המחלה הוא כאב אגן כרוני ועז, המתבטא לרוב ככאבי מחזור משתקים (דיסמנוריאה) שאינם מגיבים למשככי כאבים סטנדרטיים ומאלצים את המטופלת להיעדר מהלימודים או מהעבודה, לצד כאבים קשים המופיעים במהלך או לאחר קיום יחסי מין (דיספרוניה).
תסמינים נפוצים נוספים כוללים כאבים עזים בזמן הטלת שתן או בזמן יציאות (במיוחד בימי הווסת), עצירות או שלשולים תכופים, נפיחות בטנית קיצונית וכואבת המכונה לעיתים בשם "בטן אנדו" (Endo Belly), עייפות כרונית קיצונית שאינה חולפת גם לאחר מנוחה, וכאבי גב תחתון או כאבים המקרינים לרגליים.
מעבר לכאב הפיזי הממושך, אנדומטריוזיס מהווה את אחד הגורמים המרכזיים לקשיי פוריות ותת-פוריות בקרב נשים בגיל הפוריות, כאשר כ - 30% עד 50% מהנשים המתקשות להרות מגלות בסופו של דבר כי הן סובלות מהמחלה עקב פגיעה באיכות הביציות, חסימה חצוצרתית או סביבה אגנית דלקתית המונעת השרשה תקינה של העובר ברחם.
איך מאבחנים אנדומטריוזיס ומהם האתגרים בדרך לאבחנה הרשמית?
תהליך האבחון של אנדומטריוזיס נחשב לאחד האתגרים המורכבים והמתסכלים ביותר ברפואה המודרנית, כאשר הסטטיסטיקה העולמית מצביעה על עיכוב ממוצע של כ-7 עד 11 שנים מהרגע שבו המטופלת מתחילה לסבול מתסמינים ועד לקבלת אבחנה רשמית ומדויקת, עיכוב הנובע לרוב מחוסר מודעות ציבורית ורפואית ומנטייה שגויה לנרמל כאבי מחזור קשים של נשים.
אבחון אנדומטריוזיס מקצועי מתחיל בלקיחת היסטוריה רפואית מעמיקה ומפורטת על ידי גינקולוג מומחה לאנדומטריוזיס, תוך מיפוי קפדני של אופי הכאבים, התזמון שלהם וההשפעה שלהם על התפקוד היומי.
בשלב הבא, המטופלת תופנה לביצוע בדיקות דימות מתקדמות וממוקדות, ובראשן בדיקת אולטרסאונד אגן ייעודית לאנדומטריוזיס (המבוצעת על ידי רופא מומחה שמחפש הידבקויות ונגעים עמוקים ולא אולטרסאונד שגרתי) או בדיקת הדמיה תהודתית מגנטית (MRI) של האגן עם פרוטוקול ספציפי למחלה זו.
למרות שההדמיות הללו יכולות לזהות ציסטות שחלתיות דמיות, הידבקויות קשות או נגעים עמוקים המערבים את המעי ושלפוחית השתן, הדרך היחידה להגיע לאבחנה מוחלטת וחד-משמעית (גולד סטנדרט) של נגעים שטחיים היא באמצעות ניתוח לפרוסקופיה אבחנתית, שבו המנתח מחדיר מצלמה לחלל הבטן, צופה ישירות בנגעים ולוקח מהם דגימת רקמה (ביופסיה) לבדיקה פתולוגית במעבדה.
אנדומטריוזיס אבחון עצמי האם זה אפשרי ומהן נורות האזהרה?
חשוב להבהיר בצורה חד-משמעית כי לא קיים הליך של אבחון עצמי רשמי או בדיקת מעבדה ביתית שיכולים לאשר או לשלול קיום של אנדומטריוזיס, והאבחנה חייבת להתבצע תמיד על ידי רופא מומחה, אך יחד עם זאת, "אבחון עצמי" במובן של הקשבה לגוף, זיהוי נורות אזהרה וניהול יומן תסמינים קפדני הוא הצעד הראשוני והחשוב ביותר שיכול לקצר באופן דרמטי את הזמן לקבלת טיפול נכון.
נורת האזהרה המרכזית שאמורה להדליק חשד מיידי היא כאשר כאבי המחזור משפיעים באופן אקטיבי על איכות החיים ומונעים תפקוד נורמלי כמו הליכה לעבודה, לבית הספר או ביצוע פעילות בסיסית, שכן כאב מחזור תקין אמור לחלוף בעזרת משכך כאבים פשוט ולא לשתק את האישה.
נשים המעוניינות לבחון את המצב יכולות לעקוב במשך שלושה חודשים אחר הופעת כאבים סביב ימי הווסת, בדגש על כאבי בטן תחתונה קשים, נפיחות קיצונית שאינה קשורה לתזונה, כאבים חדים במעבר מעי או במתן שתן, ותחושת כאב עמוק ודוקר בזמן קיום יחסי מין. במידה ויומן התסמינים מראה דפוס קבוע ומחזורי של כאבים אלו, מומלץ לא להסתפק בתשובות כלליות של "הכל תקין" אלא לפנות ישירות למרכז רפואי ייעודי או לרופא נשים מומחה שעבר הכשרה ספציפית בטיפול ואבחון אנדומטריוזיס.
התקף אנדומטריוזיס כיצד הוא נראה ואיך ניתן להתמודד איתו בזמן אמת?
התקף אנדומטריוזיס הוא מצב חריף וכואב במיוחד, שבו הדלקת הפנימית באגן מגיעה לשיא וגורמת להתפרצות פתאומית של כאבים קיצוניים, דוקרים, שורפים ומפושטים בבטן התחתונה, באגן, בגב התחתון ואף ברגליים, עד כדי קושי ממשי לעמוד ישר או לנשום עמוק.
התקפים אלו מתרחשים לרוב סביב ימי הביוץ או בימים הראשונים של הדימום הווסתי, אך הם יכולים להתפרץ גם ללא כל התראה מוקדמת כתוצאה מלחץ נפשי קיצוני, תנועה פיזית מסוימת שגרמה למתיחה של הדבקות פנימית, או גירוי מכני של המעי והשלפוחית.
התמודדות בזמן אמת עם התקף מחייבת שילוב של מספר כלים מהירים:
- יש ליטול בהקדם האפשרי את משככי הכאב או התרופות נוגדות הדלקת (כמו נקסין, ארקוקסיה או אופטלגין נוזלי) שנרשמו על ידי הרופא, ולא להמתין שהכאב יתגבר מכיוון שהתרופות יעילות בהרבה כשהן ניתנות בתחילת ההתקף.
- מומלץ לעשות שימוש נרחב בחום מקומי באמצעות כרית חימום חשמלית או בקבוק מים חמים המונחים על הבטן התחתונה והגב כדי להרפות את השרירים המכווצים, לבצע תרגילי נשימה עמוקה ואיטית להרגעת מערכת העצבים הסימפתטית, ולמצוא תנוחת שכיבה נוחה (כמו תנוחת עובר עם כרית בין הברכיים) המפחיתה את הלחץ והמתיחה מאיברי האגן.
אנדומטריוזיס תזונה מהו הקשר בין המזון שאנו אוכלות לרמת הדלקת?
בשנים האחרונות הולך ומתברר התפקיד המכריע והדרמטי של תזונה מותאמת אישית כאחד הכלים הטיפוליים החשובים והאפקטיביים ביותר לניהול מחלת האנדומטריוזיס, להפחתת רמות הכאב ולשיפור משמעותי בתסמיני מערכת העיכול הנלווים אליה.
מאחר שאנדומטריוזיס היא מחלה בעלת אופי דלקתי מובהק התלויה בהורמון האסטרוגן, המטרה המרכזית של השינוי התזונתי היא אימוץ דיאטה אנטי-דלקתית חזקה שמסייעת לאזן את רמות ההורמונים בגוף ומפחיתה את ייצור הפרוסטגלנדינים (חומרים מעודדי כאב ודלקת).
מומלץ מאוד להפחית למינימום או להימנע לחלוטין מצריכת מזונות מעודדי דלקת, ובראשם בשר אדום ומעובד, סוכר לבן ומזונות מתועשים, קמח לבן, שמנים צמחיים מזוקקים (כמו שמן קנולה או סויה), אלכוהול וקפאין בכמויות גבוהות, כאשר נשים רבות מדווחות על הקלה דרמטית בנפיחות ובכאבים גם לאחר הפחתה זמנית או קבועה של גלוטן ומוצרי חלב פרה.
לעומת זאת, התזונה צריכה להיות עשירה במזונות מלאים ומבריאים: ירקות ופירות מכל הצבעים (עשירים בנוגדי חמצון), חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 (הנמצאות בדגי ים צפוני, זרעי פשתן וזרעי צ'יה), דגנים מלאים ללא גלוטן (כמו קינואה או כוסמת), וסיבים תזונתיים המסייעים למערכת העיכול לפנות עודפי אסטרוגן מהגוף בצורה יעילה דרך היציאות.
ניתוח אנדומטריוזיס מתי הוא נדרש וכיצד מבוצעת כריתת הנגעים?
ההחלטה על ביצוע ניתוח אנדומטריוזיס נשקלת בכובד ראש ובקפידה רבה רק לאחר שדרכי הטיפול השמרניות (התרופתיות וההורמונליות) לא הועילו בהפחתת הכאב, או כאשר ישנה עדות ברורה לפגיעה מבנית קשה ותפקודית באיברים חיוניים, כגון חסימת מעיים הנגרמת מנגע עמוק, לחץ מסוכן על השופכנים שמאיים על תפקוד הכליות, או ציסטות שחלתיות גדולות (אנדומטריומות) הנמצאות בסכנת תמחור או פוגעות משמעותית ברזרבה השחלתית.
הניתוח מבוצע כמעט תמיד בגישה לפרוסקופית מתקדמת (זעיר-פולשנית) או באמצעות מערכת רובוטית (רובוט דה-וינצ'י), דרך מספר חתכים מיקרוסקופיים קטנים בבטן, המאפשרים למנתח לקבל תמונת וידאו בהגדלה עצומה ובאיכות גבוהה של חלל האגן והבטן.
כלל הזהב הניתוחי המודרני באנדומטריוזיס מחייב ביצוע של כריתה מלאה ויסודית של הנגעים (Excision) מהשורש שלהם, ולא צריבה שטחית שלהם (Ablation), שכן צריבה משאירה את בסיס הרקמה הדלקתית בתוך הגוף ומובילה לאחוזי חזרה גבוהים מאוד של המחלה והכאבים בתוך זמן קצר.
מדובר בניתוח מורכב ביותר שלעיתים קרובות דורש צוות מולטי-דיסציפלינרי משולב הכולל גינקולוג מומחה אנדו, כירורג קולורקטלי (אם נדרשת כריתה של חלק מהמעי בשל חדירת נגע) ואורולוג, במטרה לשחרר את ההידבקויות, להפריד את האיברים שנדבקו זה לזה, להסיר את כל הרקמה החולה ולשחזר את האנטומיה התקינה של האגן תוך שמירה מקסימלית על הפוריות.
אנדומטריוזיס טיפול תרופתי והורמונלי מהן האפשרויות הקיימות?
הטיפול התרופתי וההורמונלי מהווה את קו ההגנה הראשון והנפוץ ביותר בניהול אנדומטריוזיס, ומטרתו העיקרית היא לדכא את הפעילות ההורמונלית המחזורית של השחלות, להוריד את רמות האסטרוגן בגוף, ובכך להוביל לניוון, כיווץ והשתקה של הנגעים הדלקתיים מחוץ לרחם במקביל לשליטה על רמות הכאב.
הטיפול ההורמונלי הבסיסי כולל שימוש בגלולות למניעת הריון משולבות (המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון) או גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד (כמו ויזאבל המיועדת ספציפית לאנדומטריוזיס), כאשר ההמלצה הרפואית הגורפת היא ליטול גלולות אלו ברצף ממושך ללא הפסקות, כדי למנוע לחלוטין את הופעת דימום הווסת (אמנוריאה) ובכך לחסוך מהמטופלת את הדימום והדלקת החודשיים באגן. אפשרות הורמונלית יעילה נוספת היא החדרת התקן תוך-עיני המפריש פרוגסטרון באופן מקומי (כמו מירנה), המפחית באופן משמעותי את עוצמת כאבי האגן והדימומים.
במקרים קשים יותר שאינם מגיבים לגלולות, ניתן לעשות שימוש בתרופות חזקות יותר ממשפחת אנלוגים של GnRH (כגון זולדקס או דקפפטיל) אשר מייצרות מצב זמני והפיך של גיל המעבר באמצעות חסימה מוחלטת של ההורמונים המופרשים מהמוח לשחללות, כאשר טיפולים אלו משולבים תמיד עם נטילה קבועה של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים (NSAIDs) למניעת ייצור חומרי כאב ברקמות האגן.
אנדומטריוזיס טיפול חדשני אילו פריצות דרך רפואיות קיימות כיום?
עולם הרפואה משקיע משאבים עצומים בפיתוח של אנדומטריוזיס טיפול חדשני, מתוך הבנה שהפתרונות הקיימים (דיכוי הורמונלי קלאסי או ניתוחים חוזרים) אינם מספקים פתרון מלא ואינם מתאימים לנשים המנסות להרות או לכאלו הסובלות מתופעות לוואי קשות של הגלולות.
אחת פריצות הדרך המרכזיות בשנים האחרונות היא כניסתן של תרופות פומיות (בטבליות) ממשפחת חוסמי קולטני GnRH (כמו אלגוליקס - Elagolix), אשר מאפשרות שליטה מדויקת ומודולרית יותר ברמות הדיכוי האסטרוגני בהשוואה לזריקות הממושכות מהעבר, ובכך מפחיתות משמעותית את כאבי האגן תוך שמירה על פרופיל בטיחותי גבוה יותר ותופעות לוואי מופחתות.
המחקר הרפואי הנוכחי מתרכז בפיתוח טיפולים ממוקדים שאינם הורמונליים, כגון תרופות חוסמות אנגיוגנזה (מעכבות יצירת כלי דם חדשים המזינים את הנגעים), תרופות המכוונות ישירות כנגד מולקולות דלקת ספציפיות (כמו מעכבי TNF-alpha), וכן מחקרים גנטיים ואימונותרפיים מתקדמים הבוחנים כיצד ניתן "לאמן" את מערכת החיסון של הגוף לזהות את תאי האנדומטריוזיס מחוץ לרחם ולהשמיד אותם באופן עצמוני לפני שהם מספיקים להשתרש באגן ולייצר הצטלקויות.
אנדומטריוזיס טיפול טבעי ומשלים לתמיכה ואיזון הגוף לאורך זמן
לצד הטיפול הרפואי הקונבנציונלי, נשים רבות מוצאות הקלה עצומה ומשפרות את איכות חייהן דרך שילוב של אנדומטריוזיס טיפול טבעי ורפואה אינטגרטיבית, המסייעים להרגעת מערכת העצבים, הפחתת מתח שרירי באגן ושיפור מנגנוני ההתמודדות הטבעיים של הגוף עם כאב כרוני. אחד הכלים היעילים והמוכחים ביותר בתחום זה הוא דיקור סיני (אקופונקטורה), אשר נמצא במחקרים קליניים כבעל יכולת להגביר את זרימת הדם לאיברי האגן, לעודד הפרשת אנדורפינים (משככי כאב טבעיים של המוח) ולהפחית את התגובה הדלקתית המקומית סביב הנגעים.
כלי טיפולי קריטי נוסף הוא פיזיותרפיה של רצפת האגן, המבוצעת על ידי פיזיותרפיסטית מומחית ומיועדת לשחרר כיווץ יתר כרוני של שרירי רצפת האגן (היפרטוניה) המתפתח אצל חולות אנדומטריוזיס כתוצאה מתגובת הגנה קבועה לכאב המתמשך, כיווץ אשר כשלעצמו מייצר כאבים קשים ביחסי מין וביציאות.
שילוב של תוספי תזונה מבוקרים כגון כורכומין בריכוז גבוה (נוגד דלקת עוצמתי), אומגה 3, מגנזיום (להרפיית שרירים) וויטמין D, לצד תרגול קבוע של יוגה נשית, מדיטציה והפחתת סטרס, מהווים מעטפת טיפולית הוליסטית חיונית המאפשרת למטופלת להחזיר לעצמה את השליטה על גופה ועל חייה.
אנדומטריוזיס ופוריות
אנדומטריוזיס עלולה להשפיע על הפוריות, אך אבחנה של המחלה אינה מעידה בהכרח על קושי להיכנס להריון. נשים רבות המתמודדות עם אנדומטריוזיס מצליחות להרות באופן טבעי, בעוד שאחרות עשויות להזדקק למעקב, לטיפול תרופתי, לניתוח או לטיפולי פוריות. ההשפעה משתנה מאישה לאישה ותלויה בין היתר בגיל, במיקום ובהיקף המחלה, בתפקוד השחלות והחצוצרות ובגורמים נוספים הקשורים לפוריות של שני בני הזוג.
כיצד אנדומטריוזיס עשוי להשפיע על הפוריות?
המחלה עלולה להשפיע על הפוריות בכמה דרכים. דלקת כרונית באזור האגן עשויה להשפיע על סביבת הרבייה, והידבקויות שנוצרו בעקבות המחלה עלולות לשנות את המבנה התקין של האגן ולהקשות על מעבר הביצית מהשחלה אל החצוצרה. במקרים שבהם קיימות אנדומטריומות, המכונות גם ציסטות אנדומטריוטיות, עלולה להיות השפעה על רקמת השחלה ועל הרזרבה השחלתית.
עם זאת, לא תמיד קיים קשר ישיר בין חומרת התסמינים או דרגת המחלה לבין מידת הפגיעה בפוריות. גם נשים עם אנדומטריוזיס קל עשויות להתקשות להרות, בעוד שנשים עם מחלה נרחבת יותר עשויות להיכנס להריון ללא טיפול. לכן נדרשת הערכה אישית ולא ניתן לקבוע את סיכויי ההריון על סמך האבחנה בלבד.
האם אפשר להיכנס להריון באופן טבעי?
בהחלט. נשים רבות עם אנדומטריוזיס נכנסות להריון באופן טבעי, במיוחד כאשר גילן צעיר, החצוצרות פתוחות, הרזרבה השחלתית תקינה ואין גורמי פוריות נוספים.
לעיתים ניתן להמליץ על תקופה מסוימת של ניסיונות טבעיים, בהתאם לגיל, למשך הזמן שבו מנסים להרות, להיקף המחלה ולתוצאות הבירור. במקרים אחרים, ובעיקר כאשר ידוע על פגיעה בחצוצרות, אנדומטריומות בשחלות, רזרבה שחלתית נמוכה או גורם פוריות נוסף, ייתכן שיומלץ שלא להמתין זמן רב ולהתחיל בירור או טיפול מוקדם יותר.
מתי מומלץ לפנות למומחה פוריות?
באופן כללי, מומלץ להתחיל בירור פוריות לאחר שנה של ניסיונות ללא הצלחה אצל נשים מתחת לגיל 35, ולאחר כשישה חודשים אצל נשים מגיל 35 ומעלה. בגיל 40 ומעלה נהוג לשקול פנייה מוקדמת אף יותר.
כאשר קיימת אנדומטריוזיס מאובחנת או חשד משמעותי למחלה, אין תמיד צורך להמתין פרק זמן זה. מומלץ לשקול פנייה מוקדמת למומחה פוריות במקרים הבאים:
- גיל 35 ומעלה
- אנדומטריומות בשחלה
- רזרבה שחלתית נמוכה
- ניתוח קודם בשחלות
- חשד לחסימה או לפגיעה בחצוצרות
- מחלה עמוקה או נרחבת
- קושי קודם להיכנס להריון
- גורם פוריות ידוע אצל בן או בת הזוג
- צורך בניתוח נוסף באזור השחלות
- רצון לדחות את ההריון למספר שנים
בירור הפוריות עשוי לכלול בדיקות דם להערכת הרזרבה השחלתית, אולטרסאונד לספירת זקיקים, בדיקת מעבר בחצוצרות ובדיקות נוספות בהתאם לצורך. חשוב שהבירור יתייחס גם לגורמי פוריות שאינם קשורים לאנדומטריוזיס.
האם תמיד צריך לעבור ניתוח לפני טיפולי פוריות?
לא. ניתוח אינו שלב חובה לפני טיפולי פוריות, וההחלטה עליו מתקבלת בהתאם למצב האישי של המטופלת. במקרים מסוימים ניתוח יכול לסייע, למשל כאשר קיימים כאבים משמעותיים, חשד לפגיעה באיברים סמוכים, קושי בגישה לזקיקים במהלך שאיבת ביציות או ממצא שמחייב בירור נוסף.
עם זאת, ניתוח של אנדומטריומה בשחלה עלול לפגוע גם ברקמת שחלה בריאה ולהפחית את הרזרבה השחלתית. מסיבה זו לא נהוג לבצע ניתוח באופן אוטומטי רק כדי לשפר את הצלחת טיפולי ההפריה. לפני קבלת החלטה יש לשקול את גיל המטופלת, גודל ומיקום הציסטות, עוצמת הכאבים, הרזרבה השחלתית, ניתוחים קודמים ותוכנית הפוריות. הנחיות ESHRE מדגישות שאין לבצע ניתוח שגרתי של אנדומטריומה לפני טיפולי הפריה רק במטרה לשפר את שיעורי ההצלחה. לעיתים ההמלצה תהיה להתחיל ישירות בטיפולי פוריות, ולעיתים יהיה נכון לבצע קודם ניתוח. ההחלטה רצוי שתתקבל בשיתוף גינקולוג המתמחה באנדומטריוזיס ומומחה לפוריות.
כיצד מתאימים את הטיפול למי שמעוניינת בהריון?
הטיפול באנדומטריוזיס מותאם למטרות המטופלת. כאשר אין כוונה להרות בתקופה הקרובה, ניתן להשתמש בטיפולים הורמונליים שמטרתם להפחית את פעילות המחלה ולשלוט בכאבים. טיפולים אלה עשויים לכלול גלולות, פרוגסטרון או תרופות הורמונליות אחרות.
טיפול הורמונלי עשוי להקל על התסמינים, אך הוא אינו משפר את הפוריות בזמן נטילתו, משום שבדרך כלל הוא מונע ביוץ או הריון. לכן, כאשר המטופלת מעוניינת להרות כעת, יש להתאים את התוכנית מחדש ולבחון אם נכון לנסות להרות באופן טבעי, לבצע טיפול להשראת ביוץ, הזרעה תוך-רחמית או הפריה חוץ-גופית.
בחירת הדרך תלויה בגיל, במשך הניסיונות להרות, ברזרבה השחלתית, במצב החצוצרות, בהיקף האנדומטריוזיס ובתוצאות בדיקת הזרע. במקרים שבהם קיימים כאבים משמעותיים לצד רצון להרות, חשוב לאזן בין הצורך לטפל בתסמינים לבין הרצון שלא לעכב את תוכנית הפוריות.
האם כדאי לשקול שימור פוריות?
שימור פוריות אינו נדרש לכל אישה עם אנדומטריוזיס, אך במקרים מסוימים מומלץ להתייעץ בנושא. האפשרות העיקרית היא הקפאת ביציות, ובמקרים המתאימים ניתן לשקול גם הקפאת עוברים.
הייעוץ עשוי להיות רלוונטי במיוחד לנשים צעירות שאינן מתכננות הריון בשנים הקרובות ושאצלן קיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:
- אנדומטריומות בשתי השחלות
- אנדומטריומה גדולה או חוזרת
- רזרבה שחלתית נמוכה
- צורך צפוי בניתוח בשחלה
- ניתוחים קודמים בשחלות
- היסטוריה משפחתית או גורמי סיכון נוספים לירידה ברזרבה השחלתית
- מחלה שעלולה לדרוש טיפולים חוזרים בעתיד
חשוב להבין שהקפאת ביציות אינה מבטיחה הריון בעתיד. סיכויי ההצלחה תלויים בעיקר בגיל שבו מתבצעת ההקפאה, במספר הביציות שהוקפאו ובאיכותן. לכן מומלץ לקבל ייעוץ אישי בשלב מוקדם, עוד לפני ניתוח אפשרי בשחלות, כדי לבחון את היתרונות, המגבלות והעיתוי המתאים. ההתמודדות עם אנדומטריוזיס ועם שאלות הנוגעות לפוריות דורשת תכנון אישי. שילוב בין מומחה לאנדומטריוזיס לבין מומחה לפוריות מאפשר לבנות תוכנית המתייחסת גם לטיפול במחלה ובכאבים וגם לרצון להרות בהווה או בעתיד.
סוגי אנדומטריוזיס ומיקומי הנגעים
אנדומטריוזיס יכולה להופיע באזורים שונים ובצורות שונות. נהוג לחלק את המחלה לשלושה סוגים מרכזיים: אנדומטריוזיס שטחי בצפק, אנדומטריומה בשחלה ואנדומטריוזיס עמוק. לעיתים קיימת מעורבות של איברים נוספים, ובהם המעי, שלפוחית השתן ודרכי השתן. סוג המחלה, מיקום הנגעים והיקפם עשויים להשפיע על התסמינים, על דרך האבחון ועל בחירת הטיפול.
אנדומטריוזיס שטחי בצפק
זהו מצב שבו נגעים של רקמה דמוית רירית הרחם מופיעים על פני הצפק, הקרום המצפה את חלל הבטן והאגן ואת האיברים הנמצאים בו. הנגעים יכולים להופיע באזורים שונים באגן, למשל סביב הרחם, השחלות, החצוצרות או מאחורי הרחם. נגעים שטחיים עשויים להיות קטנים מאוד ולא תמיד ניתן לזהות אותם בבדיקות אולטרסאונד או MRI. למרות שמם, הם עלולים לגרום לכאבים משמעותיים, לכאבי מחזור, לכאב בזמן קיום יחסי מין או לכאב אגן כרוני. אין בהכרח קשר ישיר בין גודל הנגעים או היקפם לבין עוצמת הכאב.
אנדומטריומה בשחלה
אנדומטריומה היא ציסטה הנוצרת כאשר נגעי אנדומטריוזיס מתפתחים בתוך השחלה. היא מכונה לעיתים "ציסטת שוקולד", בשל הנוזל החום והסמיך שעלול להצטבר בתוכה כתוצאה מדימומים חוזרים. אנדומטריומה יכולה להופיע בשחלה אחת או בשתי השחלות, ולעיתים היא מתגלה במהלך בירור של כאבי אגן, כאבי מחזור או קושי להיכנס להריון. בניגוד לנגעים שטחיים, לרוב ניתן לזהות אנדומטריומות בבדיקת אולטרסאונד ייעודית. נוכחות של אנדומטריומה אינה מחייבת תמיד ניתוח. ההחלטה אם לעקוב, לטפל תרופתית או לנתח תלויה בין היתר בגודלה, במראה שלה, בעוצמת התסמינים, בגיל המטופלת, ברזרבה השחלתית וברצון להרות. לפני ניתוח בשחלה חשוב לשקול גם את האפשרות לפגיעה ברקמת שחלה בריאה.
אנדומטריוזיס עמוק
אנדומטריוזיס עמוק הוא מצב שבו הנגעים חודרים לעומק הרקמות שמתחת לפני הצפק. בדרך כלל מדובר בחדירה של יותר מחמישה מילימטרים מתחת לפני הצפק, אך חשיבותו של המצב אינה נמדדת רק בעומק הנגע אלא גם במיקומו ובאיברים המעורבים. המחלה יכולה להופיע מאחורי הרחם, ברצועות התומכות ברחם, באזור שבין הנרתיק לפי הטבעת, במעי, בשלפוחית השתן או בסמוך לשופכנים. היא עשויה לגרום לכאבי אגן משמעותיים, לכאב עמוק בזמן קיום יחסי מין, לכאב ביציאות או במתן שתן ולתסמינים המחמירים סביב הווסת.
כאשר קיים חשד לאנדומטריוזיס עמוק, ייתכן צורך באולטרסאונד ייעודי או ב-MRI לצורך מיפוי היקף המחלה. במקרים מורכבים מומלץ שההערכה והטיפול יתבצעו במסגרת צוות רב-תחומי.
מעורבות של המעי
אנדומטריוזיס של המעי מופיע לרוב בחלקים התחתונים של המעי הגס, ובמיוחד באזור הרקטום והסיגמה. הנגעים יכולים להימצא על פני המעי או לחדור לשכבות עמוקות יותר של דופן המעי.
תסמינים אפשריים כוללים:
- כאב בזמן יציאה
- עצירות או שלשול המחמירים סביב הווסת
- תחושת נפיחות
- לחץ או כאב באזור פי הטבעת
- דימום מפי הטבעת סביב המחזור, במקרים מסוימים
תסמינים במערכת העיכול אינם מעידים בהכרח על מעורבות של המעי, משום שהם יכולים להופיע גם ללא חדירה ישירה לדופן המעי. לכן האבחון נעשה באמצעות שילוב של תסמינים, בדיקה רפואית והדמיה מתאימה.
מעורבות של שלפוחית השתן ודרכי השתן
אנדומטריוזיס יכול לערב את שלפוחית השתן, את השופכנים המחברים בין הכליות לשלפוחית, ולעיתים נדירות יותר אזורים נוספים במערכת השתן.
מעורבות של שלפוחית השתן עשויה לגרום לכאב בזמן מתן שתן, לתכיפות או לדחיפות במתן שתן, לכאב באזור השלפוחית ולעיתים לדם בשתן סביב הווסת. מעורבות של השופכן עלולה לגרום לחסימה חלקית או מלאה של זרימת השתן מהכליה.
חשוב לדעת שמעורבות של השופכן אינה תמיד גורמת לתסמינים ברורים. במקרים מסוימים היא עלולה להתפתח בשקט ולפגוע בתפקוד הכליה. כאשר עולה חשד למעורבות של דרכי השתן, ייתכן צורך בבדיקות הדמיה נוספות ובהערכה של אורולוג לצד מומחה לאנדומטריוזיס. NICE ממליץ להפנות למרכז מומחה כאשר קיימת מחלה עמוקה הכוללת את המעי, שלפוחית השתן או השופכן.
אנדומטריוזיס מחוץ לאגן
ברוב המקרים נגעי האנדומטריוזיס נמצאים באזור האגן, אך במקרים נדירים הם יכולים להופיע גם באזורים אחרים בגוף. בין המיקומים האפשריים:
- הסרעפת
- דופן הבטן או צלקת ניתוחית
- אזור הטבור
- בית החזה והריאות
- עצבים באזור האגן או מחוצה לו
התסמינים תלויים במיקום הנגעים. לדוגמה, מעורבות של הסרעפת או בית החזה יכולה לגרום לכאב בכתף, לכאב בחזה, לקוצר נשימה או לתסמינים שמופיעים באופן מחזורי סביב הווסת. נגע בצלקת ניתוחית עשוי לגרום לגוש רגיש או לכאב שמחמיר בזמן המחזור. מצבים אלה נדירים, ולכן לעיתים האבחון מתעכב. כאשר מופיעים תסמינים חוזרים באותו אזור ובקשר למחזור החודשי, חשוב לציין זאת בפני הרופא.
האם סוג האנדומטריוזיס קובע את חומרת המחלה?
לא בהכרח. מיקום הנגעים, מספרם או עומקם אינם תמיד משקפים את עוצמת הכאב או את מידת הפגיעה באיכות החיים. מטופלת עם מספר קטן של נגעים שטחיים עשויה לסבול מכאבים משמעותיים, בעוד שמטופלת עם מחלה נרחבת יותר עשויה לחוות תסמינים מתונים יחסית.
מסיבה זו הטיפול אינו נקבע רק לפי סוג המחלה או הממצאים בהדמיה. יש להתחשב גם בעוצמת התסמינים, בהשפעתם על התפקוד, ברצון להרות, בממצאים הרפואיים ובהעדפות המטופלת.
מסלול האבחון - בדיקת הדמיה תקינה אינה תמיד שוללת מחלה
כיצד מאבחנים אנדומטריוזיס?
האבחון של אנדומטריוזיס אינו מבוסס על בדיקה אחת בלבד. הוא מתחיל בדרך כלל בשיחה מפורטת עם רופא או רופאת נשים, ממשיך בבדיקה גינקולוגית ובבדיקות הדמיה, ובמקרים מסוימים עשוי לכלול גם לפרוסקופיה. מטרת הבירור היא להבין את אופי התסמינים, לזהות ממצאים המתאימים למחלה ולשלול גורמים אחרים שעלולים לגרום לכאבי אגן או לתסמינים דומים.
השלב הראשון: תשאול רפואי
בשלב הראשון הרופא ישאל על התסמינים, מועד הופעתם והקשר שלהם למחזור החודשי. בין היתר, חשוב לדווח על:
- כאבי מחזור חזקים או כאבים שמפריעים לתפקוד
- כאבים באגן גם בין הווסתות
- כאב בזמן קיום יחסי מין או לאחריהם
- כאב ביציאות או במתן שתן, במיוחד בזמן המחזור
- דימום וסתי כבד או לא סדיר
- קושי להיכנס להריון
- תסמינים במערכת העיכול שמחמירים סביב הווסת
- קרובות משפחה שאובחנו עם אנדומטריוזיס
מומלץ להגיע לפגישה עם תיעוד של מועדי המחזור, עוצמת הכאב והתסמינים הנלווים. יומן תסמינים יכול לסייע לרופא לזהות דפוס מחזורי ולהבין את השפעת הכאב על חיי היום-יום.
בדיקה גינקולוגית
בדיקה גינקולוגית עשויה לזהות רגישות, הגבלה בתנועת הרחם, מסה באזור השחלות או ממצאים אחרים שעשויים להתאים לאנדומטריוזיס. עם זאת, גם בדיקה גינקולוגית תקינה אינה שוללת את המחלה, במיוחד כאשר הנגעים קטנים או שטחיים.
אולטרסאונד ייעודי לאנדומטריוזיס
אולטרסאונד וגינלי הוא אחת מבדיקות ההדמיה המרכזיות בבירור. במקרים מסוימים הוא יכול לזהות אנדומטריומות בשחלות, הידבקויות, מחלה עמוקה או מעורבות של איברים סמוכים.
יש חשיבות לכך שהבדיקה תבוצע על ידי גורם בעל ניסיון באבחון אנדומטריוזיס, משום שהיכולת לזהות ממצאים מסוימים תלויה גם במיומנות ובניסיון של הבודק.
בדיקת MRI
בדיקת MRI עשויה להידרש כאשר קיים חשד לאנדומטריוזיס עמוק, כאשר רוצים למפות את היקף המחלה לפני ניתוח או כאשר תוצאות האולטרסאונד אינן מספקות תשובה ברורה.
הבדיקה יכולה לסייע בהערכת מעורבות של המעי, שלפוחית השתן, השופכנים ומבנים נוספים באגן. עם זאת, גם MRI אינו מזהה בהכרח את כל סוגי הנגעים.
האם בדיקת הדמיה תקינה שוללת אנדומטריוזיס?
לא. תוצאה תקינה באולטרסאונד או ב-MRI אינה שוללת לחלוטין אנדומטריוזיס. בדיקות ההדמיה יעילות יותר בזיהוי אנדומטריומות ומחלה עמוקה, אך נגעים קטנים או שטחיים על פני קרום האגן עלולים שלא להיראות בהן. הנחיות הדמיה שלילית אינה שוללת את המחלה, במיוחד כאשר מדובר באנדומטריוזיס שטחי.
לכן, כאשר קיימים תסמינים אופייניים, חשוב להמשיך את הבירור גם אם הבדיקות הראשוניות תקינות. הרופא ישקלל את הסיפור הרפואי, אופי התסמינים, ממצאי הבדיקה והתגובה לטיפולים קודמים.
בעבר היה מקובל לראות בלפרוסקופיה את הדרך המרכזית לאישור האבחנה. מדובר בניתוח זעיר-פולשני שבו מוחדרת מצלמה לחלל הבטן, וניתן לזהות ולעיתים גם להסיר נגעים ולקחת דגימות לבדיקה. כיום אין חובה לבצע ניתוח לכל מטופלת רק כדי להתחיל בירור או טיפול. במקרים רבים ניתן להגיע לאבחנה קלינית ולהתחיל טיפול על בסיס התסמינים, הבדיקה וההדמיה, בלי להמתין לניתוח. גישה זו נועדה לצמצם את העיכוב באבחון ואת הצורך בפרוצדורה ניתוחית שאינה תמיד הכרחית.
לפרוסקופיה עשויה להישקל כאשר:
- התסמינים משמעותיים ואינם משתפרים בעקבות טיפול
- בדיקות ההדמיה אינן חד-משמעיות
- קיים חשד למחלה עמוקה או למעורבות של איברים נוספים
- יש צורך בטיפול ניתוחי בנגעים או בציסטות
- האבחנה אינה ברורה ויש צורך לשלול מצבים רפואיים אחרים
ההחלטה על ביצוע לפרוסקופיה מתקבלת באופן אישי, בהתאם לעוצמת התסמינים, לרצון להרות, לממצאי הבדיקות וליתרונות ולסיכונים האפשריים של הניתוח.
למי כדאי לפנות?
כאשר קיים חשד לאנדומטריוזיס, מומלץ לפנות לגינקולוג או לגינקולוגית בעלי ניסיון באבחון ובטיפול במחלה. במקרים מורכבים ייתכן צורך בצוות רב-תחומי הכולל מומחי פוריות, כירורגים, אורולוגים, מומחי מערכת העיכול, מרפאת כאב ופיזיותרפיה של רצפת האגן. אבחון מוקדם והתאמת טיפול יכולים לסייע בהפחתת הכאב, במניעת פגיעה נוספת באיכות החיים ובתכנון נכון של הטיפול בהתאם לרצונה של המטופלת להרות בהווה או בעתיד.
מקורות רפואיים
המידע בעמוד מבוסס בין היתר על הנחיות ומקורות מידע של ארגוני בריאות ואיגודים רפואיים מובילים:
-
World Health Organization - Endometriosis
דף מידע של ארגון הבריאות העולמי העוסק בתסמיני המחלה, השפעתה על הפוריות, דרכי האבחון ואפשרויות הטיפול.
לעיון במקור
-
ESHRE Guideline: Endometriosis
ההנחיות של האיגוד האירופי לרבייה ואמבריולוגיה בנושא אבחון וטיפול באנדומטריוזיס, לרבות כאב, פוריות, טיפולים הורמונליים, ניתוחים ושימור פוריות.
לעיון בהנחיות
-
NICE - Endometriosis: Diagnosis and Management
הנחיות המכון הלאומי הבריטי למצוינות בבריאות ובטיפול, הכוללות המלצות לאבחון, בדיקות הדמיה, הפניה למומחים, טיפול תרופתי, טיפול ניתוחי ופוריות.
לעיון בהנחיות
-
ACOG - Endometriosis
מידע למטופלות מטעם הקולג' האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה, הכולל הסברים על תסמינים, אבחון, טיפול והשפעת המחלה על הפוריות.
לעיון במקור
-
ACOG Clinical Practice Guideline - Diagnosis of Endometriosis
הנחיות קליניות בנושא אבחון אנדומטריוזיס באמצעות הערכה קלינית, בדיקות הדמיה והערכה ניתוחית.
לעיון בהנחיות
המידע בעמוד נועד להרחבת הידע הכללי ואינו מחליף אבחון, ייעוץ רפואי או התאמת טיפול אישית על ידי רופא או רופאה.
מחפשת רופא או רופאה המתמחים באנדומטריוזיס?
אבחון נכון והתאמת טיפול אישי יכולים לעשות הבדל משמעותי בהתמודדות עם כאבים, תסמינים והשפעת המחלה על הפוריות ואיכות החיים. ב - ROFIM תוכלו למצוא גינקולוגים וגינקולוגיות בעלי ניסיון באבחון ובטיפול באנדומטריוזיס, לפי אזור, זמינות ואפשרויות הטיפול המתאימות לכן.
מצאו מומחה לאנדומטריוזיס
תשובות לשאלות חשובות
האם כאבי מחזור קשים הם תמיד סימן לאנדומטריוזיס?
כאבי מחזור עזים ומשתקים אינם מצב נורמלי בשום אופן, והם מהווים את סימן האזהרה המרכזי והשכיח ביותר לקיומו של אנדומטריוזיס. בעוד שכאב מחזור קל ונסבל הנגרם מהתכווצות הרחם הוא תופעה פיזיולוגית שכיחה שחולפת עם משכך כאבים פשוט, כאב שמאלץ אותך להישאר במיטה, לפספס ימי עבודה או לימודים, או כאב המלווה בבחילות, הקאות ושלשולים, מחייב בירור רפואי מעמיק אצל רופא נשים מומחה לאנדומטריוזיס כדי לשלול את המחלה או לאבחן אותה בהקדם.האם אנדומטריוזיס גורם בהכרח לעקרות או קשיי פוריות?
אנדומטריוזיס אכן נחשב לאחד הגורמים המובילים לקשיי פוריות בקרב נשים (כ-30% עד 50% מהנשים עם קשיי פוריות סובלות מהמחלה), אך הוא בשום אופן אינו גזר דין לעקרות, ונשים רבות עם אנדומטריוזיס הרות ומביאות ילדים לעולם בצורה טבעית לחלוטין ללא כל עזרה רפואית. במקרים שבהם המחלה יוצרת חסימות מכניות בחצוצרות, פוגעת באיכות הביציות או מייצרת סביבה אגנית דלקתית המקשה על כניסה להריון, רפואת הפוריות המודרנית מציעה פתרונות מצוינים ויעילים ביותר הכוללים טיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF) או ניתוחים מקדימים לניקוי האגן שמעלים דרמטית את סיכויי ההצלחה.מה ההבדל בין ניתוח כריתת נגעים (Excision) לצריבת נגעים (Ablation)?
ההבדל בין שתי השיטות הוא תהומי והוא קובע במידה רבה את הצלחת הניתוח ואת מניעת חזרת הכאבים אצל המטופלת. בשיטת הצריבה (Ablation), המנתח משתמש באנרגיית חום כדי לשרוף רק את החלק העליון והשטחי של הנגע, מה שלעיתים קרובות משאיר את בסיס הרקמה החולה עמוק בתוך האיבר ומוביל לחזרה מהירה של המחלה, בעוד שבשיטת הכריתה המלאה (Excision), המנתח חותך ומסיר את הנגע כולו מהשורש שלו יחד עם שוליים בריאים סביבו, שיטה שנחשבת לקו הטיפול הניתוחי הנכון והיעיל ביותר שמפחית משמעותית את סיכויי הישנות המחלה.אילו מזונות חובה להוריד מהתפריט בגלל אנדומטריוזיס?
במסגרת מעבר לתזונה אנטי-דלקתית התומכת בהפחתת תסמיני אנדומטריוזיס, מומלץ מאוד להפחית למינימום או להימנע לחלוטין מצריכת בשר אדום ובשר מעובד (המכילים חומרים מעודדי דלקת), סוכר לבן ומזונות מעובדים ומתועשים, קמח לבן, שמנים צמחיים מזוקקים (כמו שמן סויה או תירס), ואלכוהול הפוגע ביכולת הכבד לפנות אסטרוגן. כמו כן, נשים רבות מדווחות על הקלה דרמטית בנפיחות הבטנית ("בטן אנדו") ובכאבי האגן כאשר הן מבצעות הפחתה מבוקרת של גלוטן ומוצרי חלב פרה מהתפריט היומי שלהן.האם הריון או גיל המעבר מרפאים אנדומטריוזיס לחלוטין?
זוהי אחת המיתוסים הנפוצים ביותר, אך התשובה הרפואית היא שלילית: הריון או הגעה לגיל המעבר אינם מרפאים אנדומטריוזיס, אם כי הם יכולים להביא להקלה משמעותית וזמנית בתסמינים. במהלך ההריון קיים דיכוי הורמונלי טבעי של המחזור החודשי בשל רמות פרוגסטרון גבוהות, ובגיל המעבר רמות האסטרוגן צונחות לחלוטין, מה שמוביל לרוב לניוון והשתקה של הנגעים, אך הצלקות הפנימיות, ההידבקויות המבניות שנוצרו באגן במהלך השנים והנגעים העמוקים שכבר התבססו באיברים עלולים להמשיך ולייצר כאבים גם במצבים אלו ואינם נעלמים מעצמם.כמה זמן נמשך תהליך ההחלמה לאחר ניתוח לפרוסקופיה לאנדומטריוזיס?
משך ההחלמה משתנה באופן ישיר בהתאם למורכבות והיקף הניתוח שבוצע בחלל האגן והבטן של המטופלת. במקרים של ניתוח לפרוסקופי קל או בינוני (הכולל הסרת נגעים שטחיים או ציסטה שחלתית), מרבית הנשים משוחררות לביתן ביום הניתוח או למחרת, וחוזרות לתפקוד יומיומי מתון בתוך שבוע עד שבועיים, בעוד שבניתוחים מורכבים ונרחבים המערבים כריתת חלק מהמעי, שלפוחית השתן או הפרדת הידבקויות קשות, האשפוז עשוי להימשך מספר ימים ותהליך ההחלמה המלא בבית עד לחזרה לפעילות מלאה וכושר יכול לקחת בין 4 ל-6 שבועות.האם אנדומטריוזיס יכול להופיע גם בגיל ההתבגרות?
כן. אנדומטריוזיס יכול להופיע כבר בגיל ההתבגרות, ולעיתים התסמינים מתחילים זמן קצר לאחר הופעת הווסת הראשונה. כאבי מחזור חזקים שמונעים יציאה לבית הספר, מפריעים לשינה או אינם משתפרים בעזרת משככי כאבים אינם מצב שצריך להתייחס אליו בהכרח כחלק רגיל מהמחזור.
תסמינים נוספים יכולים לכלול כאבי אגן מתמשכים, כאבים ביציאות, תסמינים במערכת העיכול ועייפות. אצל נערות התסמינים לא תמיד מופיעים בצורה האופיינית למבוגרות, ולכן האבחון עלול להתעכב. כאשר כאבי המחזור פוגעים בתפקוד, מומלץ לפנות לגינקולוג או לגינקולוגית בעלי ניסיון בטיפול במתבגרות ובאנדומטריוזיס.האם בדיקת אולטרסאונד תקינה שוללת אנדומטריוזיס?
לא. אולטרסאונד תקין אינו שולל אנדומטריוזיס. הבדיקה עשויה לזהות אנדומטריומות בשחלות ומקרים מסוימים של אנדומטריוזיס עמוק, במיוחד כאשר היא מבוצעת על ידי גורם בעל ניסיון באבחון המחלה. עם זאת, נגעים קטנים או שטחיים בצפק עלולים שלא להיראות באולטרסאונד ולעיתים גם לא ב-MRI.
לכן, כאשר קיימים תסמינים אופייניים, יש להמשיך את הבירור גם אם בדיקת ההדמיה תקינה. האבחון מבוסס על שילוב בין התסמינים, הבדיקה הרפואית, ממצאי ההדמיה והתגובה לטיפול.האם אנדומטריוזיס גורם בהכרח לאי-פוריות?
לא. נשים רבות עם אנדומטריוזיס נכנסות להריון באופן טבעי. עם זאת, אצל חלק מהנשים המחלה עלולה להקשות על הכניסה להריון בשל דלקת באזור האגן, הידבקויות, פגיעה בחצוצרות, אנדומטריומות בשחלות או ירידה ברזרבה השחלתית.
מידת ההשפעה משתנה מאישה לאישה ותלויה גם בגיל, במצב החצוצרות והשחלות ובגורמי פוריות נוספים. לכן אבחנה של אנדומטריוזיס אינה קובעת לבדה מהם סיכויי ההריון.האם גלולות מרפאות אנדומטריוזיס?
לא. גלולות וטיפולים הורמונליים אחרים אינם מרפאים את המחלה ואינם מסירים את הנגעים. מטרתם היא להפחית את הפעילות ההורמונלית שמעודדת את התסמינים, לצמצם דימומים ולהקל על כאבי המחזור וכאבי האגן.
הטיפול עשוי לשלוט היטב בתסמינים כל עוד נוטלים אותו, אך אצל חלק מהמטופלות הכאבים עלולים לחזור לאחר הפסקתו. בחירת הטיפול נעשית בהתאם לתסמינים, לתופעות הלוואי, למצב הרפואי ולרצון להרות בהווה או בעתיד.האם חייבים לעבור ניתוח?
לא. לא כל מי שאובחנה עם אנדומטריוזיס זקוקה לניתוח. במקרים רבים ניתן להתחיל בטיפול תרופתי או הורמונלי, במעקב ובהתאמת טיפול לכאב, בהתאם לתסמינים ולמטרות המטופלת.
ניתוח עשוי להישקל כאשר הכאבים משמעותיים ואינם משתפרים בטיפול, כאשר קיימת אנדומטריומה או מחלה עמוקה, כשיש מעורבות של איברים סמוכים, כאשר האבחנה אינה ברורה או במקרים מסוימים של קושי להרות. ההחלטה צריכה להתקבל לאחר בחינת התועלת הצפויה מול הסיכונים, ובהם האפשרות לפגיעה ברקמת השחלה בניתוחים מסוימים.האם המחלה יכולה לחזור לאחר ניתוח?
כן. ניתוח יכול להסיר נגעים, להפחית כאבים ולעיתים לסייע בפוריות, אך הוא אינו מבטיח שהנגעים או התסמינים לא יחזרו בעתיד. הסיכון לחזרה משתנה בהתאם לסוג המחלה, להיקף הניתוח, לגיל ולגורמים נוספים.
כאשר אין רצון להרות מיד לאחר הניתוח, ייתכן שיומלץ על טיפול הורמונלי ממושך כדי להפחית את הסיכון לחזרת הכאב או המחלה. גם לאחר ניתוח מומלץ להמשיך במעקב רפואי, במיוחד אם התסמינים חוזרים.האם אנדומטריוזיס נעלם לאחר הריון?
לא בהכרח. במהלך ההריון אין וסת, והשינויים ההורמונליים עשויים לגרום לשיפור זמני בתסמינים אצל חלק מהנשים. עם זאת, הריון אינו טיפול שמרפא אנדומטריוזיס, והמחלה אינה נעלמת בהכרח בעקבותיו.
לאחר הלידה וחזרת המחזור, התסמינים עלולים לחזור. גם מידת השיפור במהלך ההריון אינה זהה אצל כולן, ולכן אין להמליץ על הריון כטיפול במחלה.האם המחלה נעלמת בגיל המעבר?
אצל רבות מהנשים התסמינים משתפרים לאחר גיל המעבר, משום שרמות האסטרוגן יורדות והמחזור נפסק. עם זאת, אנדומטריוזיס אינה נעלמת תמיד לחלוטין, ונגעים קיימים עלולים להמשיך לגרום לתסמינים גם לאחר הפסקת הווסת.
במקרים נדירים המחלה יכולה להישאר פעילה או להמשיך לגרום לכאבים, במיוחד אצל נשים המקבלות טיפול הורמונלי חלופי. כאב אגן חדש, דימום או תסמינים מתמשכים לאחר גיל המעבר מצריכים בירור רפואי ולא צריכים להיות מיוחסים אוטומטית לאנדומטריוזיס.מה ההבדל בין אנדומטריוזיס, אדנומיוזיס וציסטה שחלתית?
אנדומטריוזיס הוא מצב שבו רקמה הדומה לרירית הרחם נמצאת מחוץ לרחם, למשל על השחלות, הצפק, המעי או שלפוחית השתן.
אדנומיוזיס הוא מצב שבו רקמה הדומה לרירית הרחם נמצאת בתוך שריר דופן הרחם. הוא עלול לגרום לכאבי מחזור, לדימום כבד, לתחושת לחץ ולהגדלת הרחם. אנדומטריוזיס ואדנומיוזיס יכולים להופיע יחד.
ציסטה שחלתית היא שם כללי לשק מלא בנוזל המתפתח בשחלה. קיימים סוגים רבים של ציסטות, ורובן אינן קשורות לאנדומטריוזיס. אנדומטריומה היא סוג מסוים של ציסטה הנוצרת בעקבות אנדומטריוזיס בשחלה ומכונה לעיתים "ציסטת שוקולד". ההבחנה בין סוגי הציסטות נעשית באמצעות אולטרסאונד, בדיקה רפואית ולעיתים בדיקות נוספות.איזה רופא מטפל באנדומטריוזיס?
האבחון והטיפול נעשים בדרך כלל על ידי גינקולוג או גינקולוגית בעלי ניסיון באנדומטריוזיס. במקרים מורכבים מומלץ לפנות למרפאה או למרכז המתמחים במחלה, שבהם ניתן לקבל הערכה רחבה ולבנות תוכנית טיפול אישית.
בהתאם לתסמינים ולמיקום הנגעים, הטיפול עשוי לכלול גם מומחה לפוריות, כירורג המתמחה בניתוחי אנדומטריוזיס, אורולוג, כירורג של המעי, מומחה לכאב, פיזיותרפיסטית של רצפת האגן, דיאטנית או גורם מתחום בריאות הנפש. כאשר קיימת מעורבות של המעי, שלפוחית השתן או השופכנים, יש חשיבות מיוחדת לטיפול של צוות רב-תחומי מנוסה.*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.