תיקון שפתי הפות

תיקון שפתי הפות (לביופלסטיקה)

תיקון שפתי הפות, המכונה גם לביופלסטיקה, הוא הליך כירורגי שמטרתו לשנות את הגודל, הצורה או הסימטריה של שפתי הפות. הפות הוא החלק החיצוני של איבר המין הנשי וכולל את השפתיים החיצוניות (לאביה מג'ורה) ואת השפתיים הפנימיות (לאביה מינורה). ניתוח זה יכול להתבצע מסיבות אסתטיות או תפקודיות, ולעיתים קרובות מבוצע על השפתיים הפנימיות.

למה מבצעים את הניתוח?

נשים עשויות לבחור לעבור תיקון שפתי הפות ממגוון סיבות. סיבות תפקודיות יכולות לכלול אי נוחות פיזית, כאב או גירוי הנגרמים משפתיים גדולות או אסימטריות במהלך פעילויות יומיומיות כמו הליכה, פעילות גופנית (רכיבה על אופניים, ג'וגינג) או יחסי מין. שפתיים גדולות עשויות גם להקשות על היגיינה תקינה. מבחינה אסתטית, נשים עשויות לרצות לשנות את מראה שפתי הפות עקב חוסר שביעות רצון ממראן הטבעי, אסימטריה, שינויים לאחר לידה או הזדקנות.

הליך הניתוח

הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית עם טשטוש או בהרדמה כללית, ותלוי בהיקף ההליך ובבחירת המטופלת והמנתח. קיימות מספר טכניקות ניתוחיות עיקריות:

• טכניקת הקיצוץ (Trim): בשיטה זו, עודף רקמה לאורך קצה השפתיים הפנימיות מוסר. יתרון השיטה הוא הסרת הקצוות הכהים והמקומטים, אך חסרונה הוא צלקת לינארית והיעדר יכולת לטפל בעודף רקמה של כיסוי הדגדגן באותו הליך.
• טכניקת הטריז (Wedge): בשיטה זו מוסר מקטע רקמה בצורת V מהחלק הרחב ביותר של השפתיים, והקצוות נתפרים יחד. שיטה זו שומרת על המראה הטבעי של שולי השפתיים.

הניתוח עצמו אורך לרוב כשעה עד שעתיים. לאחר הסרת עודף הרקמה ועיצוב השפתיים, התפרים לרוב עשויים מחוטים נמסים. בסיום הניתוח האזור נחבש.

החלמה מהניתוח

ההחלמה מתיקון שפתי הפות אורכת בדרך כלל מספר שבועות. בימים הראשונים צפויים כאבים, נפיחות ושטפי דם באזור המנותח. ניתן לנהל את הכאב באמצעות משככי כאבים הניתנים על ידי הרופא. חשוב לשמור על היגיינה קפדנית של האזור המנותח, ללבוש תחתונים ובגדים רפויים ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת ויחסי מין למשך 4-6 שבועות לפחות, בהתאם להנחיות המנתח. הנפיחות העיקרית שוככת בדרך כלל תוך כשישה שבועות, אך התוצאה הסופית נראית לעיתים רק לאחר מספר חודשים.

סיכונים אפשריים

כמו בכל הליך כירורגי, גם לתיקון שפתי הפות יש סיכונים אפשריים, אם כי הם נדירים. סיכונים אלו יכולים לכלול:

• דימום או שטף דם (המטומה).
• זיהום.
• פתיחת תפרים או קשיי ריפוי של הפצע.
• הצטלקות בולטת או לא אסתטית.
• אסימטריה או חוסר שביעות רצון מהתוצאה האסתטית.
• שינויים בתחושה, כולל ירידה או אובדן תחושה, או רגישות יתר.
• כאב מתמשך, במיוחד בעת קיום יחסי מין.
• הסרת כמות גדולה מדי או קטנה מדי של רקמה.

חשוב לדון בכל הסיכונים והיתרונות הפוטנציאליים עם מנתח מוסמך לפני קבלת החלטה על הניתוח.