רופאים לפנאומוקוניוזיס - מידע ורשימת מומחים

פנאומוקוניוזיס היא קבוצה של מחלות ריאה הנגרמות משאיפה ממושכת של חלקיקי אבק מינרליים או אורגניים מסוימים, בעיקר במקומות עבודה. חלקיקים אלו, כאשר הם שוקעים בריאות, מעוררים תגובה דלקתית המובילה להיווצרות צלקות ורקמה פיברוטית (רקמת חיבור) בריאות. תהליך זה פוגע בתפקוד הריאות וביכולתן לספוג חמצן, מה שמוביל לקשיי נשימה ותסמינים נוספים.

מה גורם לפנאומוקוניוזיס?

פנאומוקוניוזיס היא מחלה תעסוקתית ברובה, והיא נגרמת מחשיפה לאבק לאורך שנים, לעיתים קרובות עשורים. הסוגים הנפוצים ביותר של פנאומוקוניוזיס נקראים על שם האבק הספציפי שגרם להם:

• סיליקוזיס: נגרמת משאיפת אבק סיליקה גבישית. נפוצה בקרב כורי פחם, עובדי בניין, עובדי חול, ומי שעובדים עם אבן או בייצור קרמיקה וזכוכית.
• אזבסטוזיס: נגרמת משאיפת סיבי אזבסט. אופיינית לעובדים בתעשיות הבניין, ספנות, בידוד, וייצור חומרי חיכוך.
• ריאת כורי פחם (Coal Worker's Pneumoconiosis): נגרמת משאיפת אבק פחם. מוכרת כ"ריאה שחורה" ומתרחשת אצל כורי פחם.
• בריליוזיס: נגרמת מחשיפה לאבק בריליום, המשמש בתעשיות התעופה והחלל, רפואת שיניים ואלקטרוניקה.

תסמינים

התסמינים של פנאומוקוניוזיס מתפתחים לרוב בהדרגה ורק שנים רבות לאחר החשיפה הראשונית לאבק. חומרתם תלויה במשך וברמת החשיפה ובסוג האבק. התסמינים העיקריים כוללים:

• קוצר נשימה: בתחילה במאמץ, ובהמשך גם במנוחה. זהו התסמין השכיח והמטריד ביותר.
• שיעול כרוני: שיעול יבש או שיעול המלווה בליחה, לעיתים דם.
• כאבים בחזה: עמומים או חדים, במיוחד בעת נשימה עמוקה.
• עייפות וחולשה: כתוצאה מהמאמץ הנשימתי והירידה בחמצון הדם.
• ירידה במשקל: במקרים מתקדמים.
• סיבוכים: סיכון מוגבר לזיהומים בדרכי הנשימה (כגון שחפת), ברונכיטיס כרונית, אמפיזמה ואי ספיקת לב ימנית. חשיפה לאזבסט מעלה גם את הסיכון למזותליומה וסרטן ריאות.

אבחון

אבחון פנאומוקוניוזיס כולל הערכה מקיפה:

• היסטוריה רפואית ותעסוקתית: מידע על מקומות עבודה קודמים ונוכחיים, סוגי חשיפה לאבק ומשך החשיפה.
• בדיקה גופנית: הערכת מצב הריאות והנשימה.
• בדיקות הדמיה: צילום חזה (רנטגן) וטומוגרפיה ממוחשבת (CT) של בית החזה ברזולוציה גבוהה (HRCT), המאפשרים לזהות שינויים אופייניים בריאות.
• בדיקות תפקודי ריאות: ספירומטריה ובדיקות נוספות להערכת נפחי ריאות ויכולת חילוף הגזים.
• ביופסיה ריאתית: במקרים מסוימים, ייתכן שתידרש ביופסיה של רקמת ריאה לצורך אבחון ודאי ושלילת מצבים אחרים.

טיפול ומניעה

לצערנו, אין תרופה המרפאת את הנזק הנגרם על ידי פנאומוקוניוזיס, שכן השינויים הפיברוטיים הם בלתי הפיכים. הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים, מניעת התקדמות המחלה וטיפול בסיבוכים:

• הפסקת חשיפה: חיוני להפסיק כל חשיפה נוספת לאבק המזיק.
• טיפול תרופתי: תרופות מרחיבות סימפונות, סטרואידים (במקרים מסוימים) ותרופות לטיפול בזיהומים.
• טיפול בחמצן: למטופלים הסובלים מקוצר נשימה חמור וחוסר חמצן בדם.
• שיקום ריאות: תוכנית הכוללת תרגילי נשימה, פעילות גופנית והדרכה לשיפור איכות החיים.
• חיסונים: חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות מומלצים למניעת זיהומים.
• השתלת ריאות: במקרים חמורים ומתקדמים מאוד.

מניעה היא הדרך היעילה ביותר להתמודד עם פנאומוקוניוזיס. היא כוללת:

• בקרת אבק: שיפור אוורור, שימוש במערכות שאיבה, הרטבת אבק במקום העבודה.
• ציוד מגן אישי (PPE): שימוש במסכות נשימה מתאימות ואמצעי מיגון אחרים.
• בדיקות סקר: ביצוע בדיקות רפואיות תקופתיות לעובדים בסיכון.
• חינוך והדרכה: העלאת מודעות בקרב עובדים ומעסיקים לגבי הסיכונים ודרכי המניעה.