תפקוד רצפת האגן וחשיבותו
תפקוד תקין של רצפת האגן אחראי למספר מצבים חשובים בחיי היומיום: תמיכה לאברי האגן (שלפוחית, רחם, חלחולת, ומעי), שליטה על הסוגרים בזמן אגירה והתרוקנות, תפקוד מיני וייצוב גו ואגן.
ליקויים בתפקוד התקין של רצפת האגן עשויים לגרום לדליפת שתן או צואה, לצניחת איברי האגן, לליקויים בתפקוד מיני, לכאבים באיזור האגן ולכאבי גב תחתון.
גורמים לפגיעה ברצפת האגן
הגורמים העלולים לפגוע ברצפת האגן הינם:
1. פגיעה ברקמות חיבור: משנית לפגיעות נרכשות כמו הריון ולידה, ניתוחי אגן, חבלות אגן, או פגיעה מולדת כמו מחלות רקמת חיבור, כגון תסמונת MARFAN ותסמונת תנועתיות יתר.
2. ירידה בחוזק שרירי רצפת האגן: אחרי לידות, במחלות שונות (כמו מחלות נוירולוגיות המשפיעות על עצבוב השרירים) ובתהליך ההזדקנות.
3. פגיעה במערכת העצבים: כתוצאה ממחלות כמו טרשת נפוצה, ארוע מוחי ((CVA, נפגעי חוט שדרה ופגיעות נרכשות (לידה וכו').
4. תהליך הזדקנות: תהליך זה כרוך בשינויים באספקת הדם לכל הרקמות ובשינויים היסטולוגיים במערכת שלד / שריר / עצב. בנוסף, ירידה ברמת האסטרוגן משפיעה גם היא על רקמות השופכה והנרתיק.
5. גורמים גנטיים: הרכבם ההיסטולוגי של רקמות החיבור והשרירים נקבע גנטית ונשים עם רקמות חלשות יותר נמצאות בסיכון מוגבר לפגיעות ברקמות אלו.
מחבר: פרופ' אסנת גרוץ*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.