השתלות אלקטרודות

השתלות אלקטרודות

השתלת אלקטרודות היא הליך רפואי המשמש לטיפול במגוון מצבים רפואיים, בעיקר בתחום הנוירולוגיה והקרדיולוגיה. אלקטרודות הן חוטים דקים המועברים לאזורים ספציפיים בגוף כדי לנטר פעילות חשמלית או לספק גירוי חשמלי. הן משמשות בהליכים כמו גירוי מוחי עמוק (DBS), גירוי עצב וגאלי (VNS), וכחלק ממערכות קוצבי לב ודפיברילטורים.

התוויות

השתלת אלקטרודות מומלצת למטופלים עם מגוון מצבים, כולל מחלת פרקינסון, רעד חיוני, אפילפסיה עמידה לטיפול, כאב כרוני, ובעיות קצב לב. ההחלטה על השתלת אלקטרודות מתקבלת לאחר הערכה מקיפה של מצב המטופל וכאשר טיפולים שמרניים אינם מספקים.

הכנה להליך

לפני ההליך, המטופל יעבור סדרת בדיקות הדמיה (כגון MRI או CT) כדי לתכנן את מיקום האלקטרודות. יתקיים דיון מפורט עם הרופא על ההליך, הסיכונים והתועלות. יתכן שיהיה צורך להפסיק נטילת תרופות מסוימות לפני ההליך.

תהליך ההשתלה

ההליך מתבצע בחדר ניתוח תחת הרדמה מקומית או כללית, תלוי בסוג ההשתלה. בהשתלות מוחיות, מבוצע חור קטן בגולגולת דרכו מוחדרות האלקטרודות למיקום המדויק במוח. בהשתלות קרדיולוגיות, האלקטרודות מוחדרות דרך וריד לתוך הלב. הרופא משתמש בהדמיה בזמן אמת כדי לוודא את המיקום המדויק.

לאחר ההליך

לאחר ההשתלה, המטופל יישאר בבית החולים למעקב. משך האשפוז תלוי בסוג ההליך ובמצב המטופל. יינתנו הוראות לטיפול בפצע הניתוח ומידע על פעילויות שיש להימנע מהן בתקופה הראשונה. יקבעו ביקורות מעקב סדירות לבדיקת תפקוד האלקטרודות ולהתאמת הגדרות הגירוי אם נדרש.

סיכונים אפשריים

הסיכונים כוללים זיהום, דימום, נזק לרקמות סמוכות, תזוזה של האלקטרודות, ובמקרים נדירים, פגיעה נוירולוגית או לבבית. עם זאת, הסיכונים נמוכים יחסית והתועלת בדרך כלל עולה על הסיכונים.

סיכום

השתלת אלקטרודות היא הליך מתקדם שיכול לשפר משמעותית את איכות החיים של מטופלים עם מגוון מצבים רפואיים. היא מאפשרת טיפול ממוקד וניטור מדויק של פעילות חשמלית בגוף. חשוב להיוועץ בצוות רפואי מומחה כדי לקבוע אם הליך זה מתאים למצבו הספציפי של המטופל ולדון בכל ההיבטים של הטיפול.