הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
הפרעות בתפקוד בלוטת התריס הן מצבים נפוצים שיכולים להשפיע משמעותית על איכות החיים. כפי שהזכרנו קודם, בלוטת התריס אחראית על ייצור הורמונים חיוניים לוויסות תהליכים מטבוליים בגוף. כאשר הבלוטה אינה מייצרת מספיק הורמונים (תת-פעילות) או מייצרת יותר מדי (יתר-פעילות), מופיעות הפרעות שונות.
תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם)
מצב זה נגרם כתוצאה מייצור לקוי או מחסור בהורמוני תירוקסין (T4) וטרייודוטירונין (T3).
תסמינים שכיחים
- עייפות כרונית
- עלייה במשקל
- רגישות לקור
- עצירות
- עור יבש ושיעור
- דיכאון
- בעיות פוריות
- נפיחות בפנים
- קושי בריכוז
גורמים
- מחלת Hashimoto: מחלה אוטואימונית בה המערכת החיסונית תוקפת את בלוטת התריס.
- מחסור ביוד
- ניתוח כריתה של בלוטת התריס
- תרופות מסוימות
- דלקת בבלוטת התריס
יתר-פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם)
מצב זה נגרם כתוצאה מייצור עודף של הורמוני תירוקסין וטרייודוטירונין.
תסמינים שכיחים
- ירידה במשקל
- עצבנות
- חרדה
- קצב לב מהיר
- הזעות
- רעד
- בעיות שינה
- בליטת עיניים (במחלת Graves)
גורמים
- מחלת Graves: מחלה אוטואימונית הגורמת לבלוטת התריס לייצר יותר מדי הורמונים.
- אדנומה רעילה: גידול שפיר בבלוטת התריס המייצר הורמונים.
- דלקת בבלוטת התריס
אבחון
- בדיקות דם: בדיקת רמות הורמוני התריס (TSH, T4, T3)
- אולטרסאונד של בלוטת התריס: לבדיקת גודל ומבנה הבלוטה
- סריקת רדיואידין: לבדיקת פעילות הבלוטה
- ביופסיה: במקרים מסוימים
טיפול
הטיפול בהפרעות בבלוטת התריס תלוי בסוג ההפרעה ובחומרתה, ויכול לכלול:
- תרופות: להחלפת הורמונים (בתת-פעילות) או להפחתת ייצור הורמונים (ביתר-פעילות).
- טיפול ביוד רדיואקטיבי: להפחתת פעילות יתר של בלוטת התריס.
- ניתוח: כריתה חלקית או מלאה של בלוטת התריס במקרים מסוימים.
חשיבות המעקב
גם לאחר תחילת הטיפול, חשוב לעקוב באופן קבוע אחר רמות ההורמונים בבלוטת התריס. מעקב זה מאפשר לוודא שהטיפול יעיל והתאמת המינון במידת הצורך.
חשוב לציין
- הפרעות בבלוטת התריס יכולות להשפיע על מערכות גוף רבות ולגרום לסיבוכים שונים.
- אבחון וטיפול מוקדמים חיוניים לשמירה על בריאות תקינה.
- כל אדם מגיב לטיפול בצורה שונה, ולכן חשוב להתייעץ עם רופא מומחה.
*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.