לימפומה שאינה הודג'קין

לימפומה שאינה הודג'קין (Non-Hodgkin Lymphoma – NHL) היא סוג של סרטן המתפתח במערכת הלימפה, שהיא חלק ממערכת החיסון של הגוף. מערכת הלימפה כוללת בלוטות לימפה, כלי לימפה, טחול, תימוס ומח עצם. במחלה זו, תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים (תאי T או תאי B) מתפתחים באופן לא תקין, מתרבים ללא שליטה ומצטברים בבלוטות הלימפה או באיברים אחרים בגוף, ויוצרים גידולים.

מהם התסמינים של לימפומה שאינה הודג'קין?

התסמינים של NHL יכולים להשתנות בהתאם למיקום ולסוג הלימפומה, אך לרוב הם כוללים:

• נפיחות בבלוטות לימפה (לדוגמה, בצוואר, בבית השחי או במפשעה) ללא כאב, שנמשכת לאורך זמן.
• חום בלתי מוסבר.
• הזעות לילה מרובות.
• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• עייפות קיצונית (חולשה).
• גרד בעור.
• כאבים בבטן או נפיחות, או תחושת שובע מוקדמת (אם הלימפומה פוגעת בטחול או בכבד).
• שיעול או קשיי נשימה (אם הלימפומה פוגעת בבלוטות הלימפה בחזה).

מה גורם ללימפומה שאינה הודג'קין?

הסיבה המדויקת ל-NHL אינה תמיד ידועה, אך קיימים מספר גורמי סיכון שיכולים להגביר את הסיכוי להתפתחות המחלה:

• גיל: הסיכון עולה עם הגיל, רוב המקרים מאובחנים בקרב מבוגרים.
• מערכת חיסון מוחלשת: אנשים עם דיכוי חיסוני (למשל, לאחר השתלת איברים או חולי איידס).
• זיהומים מסוימים: וירוסים כמו אפשטיין-בר (EBV), וירוס הפטיטיס C (HCV), ו-HIV, וחיידקים כמו הליקובקטר פילורי.
• חשיפה לכימיקלים: חומרי הדברה מסוימים, קוטלי עשבים.
• היסטוריה משפחתית: סיכון מעט מוגבר אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה חלה במחלה.

אבחון לימפומה שאינה הודג'קין

אבחון NHL כולל בדרך כלל שילוב של בדיקות:

• בדיקה גופנית: לחיפוש אחר בלוטות לימפה מוגדלות או סימנים אחרים.
• ביופסיה: הסרת דגימה מבלוטת לימפה או מאיבר חשוד אחר לבדיקה מיקרוסקופית על ידי פתולוג. זוהי הבדיקה המכרעת לאבחון.
• בדיקות הדמיה: CT, PET-CT, MRI כדי לקבוע את מידת התפשטות המחלה (שלב המחלה).
• בדיקת מח עצם: ביופסיה ושאיבה ממח העצם כדי לבדוק אם המחלה התפשטה לשם.
• בדיקות דם: ספירת דם מלאה, כימיה בדם ובדיקות נוספות להערכת תפקוד איברים.

טיפול בלימפומה שאינה הודג'קין

תוכנית הטיפול ל-NHL נקבעת בהתאם לסוג הספציפי של הלימפומה, שלב המחלה, גיל המטופל ומצבו הכללי. הטיפולים הנפוצים כוללים:

• כימותרפיה: שימוש בתרופות כימותרפיות להשמדת תאים סרטניים. לעיתים קרובות משלבים מספר תרופות.
• טיפול ביולוגי: תרופות המכוונות באופן ספציפי כנגד חלבונים בתאי הלימפומה (לדוגמה, ריטוקסימאב).
• טיפול בקרינה (הקרנות): שימוש בקרינה בעוצמה גבוהה כדי להרוג תאים סרטניים באזור מסוים.
• השתלת מח עצם (השתלת תאי גזע): במקרים מסוימים, בעיקר במחלה מתקדמת או חוזרת, כדי לאפשר מתן מינוני כימותרפיה גבוהים.
• טיפול בתאי CAR-T: טיפול חדשני שבו משנים גנטית תאי T של המטופל כדי שיזהו ויהרגו תאי לימפומה.

מעקב רפואי קבוע חיוני לאחר הטיפול, כדי לנטר תופעות לוואי, לזהות הישנות של המחלה ולטפל בהן. תמיכה רגשית ופסיכולוגית היא חלק חשוב מההתמודדות עם המחלה.