speciality-background

נשירת שיער עונתית – האם זה נורמלי?

נשירת שיער עונתית, המתרחשת לרוב בסתיו, היא תופעה פיזיולוגית נורמלית וזמנית הקשורה למחזור הטבעי של זקיקי השיער, ואינה מעידה על התקרחות קבועה.

נשירת שיער עונתית: האם זה נורמלי?

נשירת שיער עונתית היא תופעה מוכרת ונפוצה, המטרידה רבים, במיוחד בתקופת המעבר בין קיץ לסתיו. אנשים רבים מבחינים בעלייה משמעותית בכמות השיער שהם מאבדים במהלך חפיפה, סירוק או על הכרית. השאלה המרכזית היא: האם נשירה זו מעידה על בעיה רפואית או שהיא חלק טבעי ממחזור החיים של השיער? ברוב המקרים, נשירת שיער עונתית היא תופעה פיזיולוגית תקינה וזמנית.

הבסיס המדעי: מחזור צמיחת השיער

מחזור צמיחת השיער מורכב משלושה שלבים עיקריים: שלב הצמיחה (אנאגן), שלב המעבר (קטגן) ושלב המנוחה (טלוגן). נשירת שיער מתרחשת כאשר השיער מגיע לשלב הטלוגן, ואז הוא נושר כדי לפנות מקום לשיער חדש שיצמח.

  • אנאגן (Anagen): שלב הצמיחה הפעיל, הנמשך בין שנתיים לשבע שנים.
  • קטגן (Catagen): שלב מעבר קצר (כמה שבועות) שבו זקיק השיער מתכווץ.
  • טלוגן (Telogen): שלב המנוחה (כ-3 חודשים), בסופו השיער נושר.

במצב רגיל, כ-10% מזקיקי השיער נמצאים בשלב הטלוגן. נשירה עונתית היא למעשה צורה של "טלוגן אפלוביום" (Telogen Effluvium) – מצב שבו אחוז גבוה יותר של זקיקים נכנסים לשלב המנוחה בו-זמנית, מה שמוביל לנשירה מוגברת כעבור כחודשיים עד שלושה.

מדוע הנשירה מתרחשת דווקא בסתיו?

התיאוריה המקובלת ביותר גורסת כי נשירת שיער עונתית היא שריד אבולוציוני. במהלך הקיץ, הגוף מגן על הקרקפת מפני קרינת UV חזקה באמצעות שימור שיער עבה יותר. כדי להבטיח שהשיער יישאר צפוף במהלך חודשי הקיץ, זקיקים רבים יותר נשארים בשלב האנאגן.

  • הגנה מפני שמש: לקראת סוף הקיץ, כאשר הצורך בהגנה פוחת, זקיקים אלה עוברים באופן מסונכרן לשלב הטלוגן.
  • שינויים הורמונליים: מחקרים מצביעים על קשר בין שינויים באורך היום לבין רמות הורמונים כמו מלטונין ופרולקטין, המשפיעים על מחזור השיער.
  • חשיפה סביבתית: נזקי שמש, כלור ומי ים במהלך הקיץ עלולים להחליש את סיב השיער ולגרום לשבירתו, מה שמחמיר את תחושת הנשירה בסתיו.

כיצד לזהות נשירה עונתית תקינה?

נשירה עונתית נחשבת לתקינה אם היא עומדת בקריטריונים הבאים:

  • משך זמן מוגבל: הנשירה נמשכת בדרך כלל בין 4 ל-8 שבועות. אם הנשירה נמשכת מעבר לשלושה חודשים, יש לבדוק גורמים אחרים.
  • פיזור אחיד: הנשירה היא מפוזרת ואחידה על פני כל הקרקפת, ואינה יוצרת קרחות או אזורים דלילים באופן ספציפי.
  • צמיחה מחודשת: לאחר תקופת הנשירה, השיער חוזר לצמיחה רגילה.

חשוב לזכור כי אובדן של עד 100-150 שערות ביום נחשב לנורמלי. בתקופת הנשירה העונתית, מספר זה יכול לעלות משמעותית.

טיפול וניהול הנשירה העונתית

אף על פי שהנשירה היא זמנית, ניתן לנקוט בצעדים כדי לתמוך בבריאות השיער ולעודד צמיחה מחודשת:

  • תזונה מאוזנת: הקפדה על צריכת חלבונים, ברזל, אבץ, ויטמין D וויטמיני B (במיוחד ביוטין), החיוניים לבניית סיב השיער.
  • תוספי תזונה: במקרה של חוסר תזונתי מאומת, ניתן לשקול נטילת תוספים ייעודיים לשיער, אך רק לאחר התייעצות עם רופא.
  • טיפול עדין: הימנעות מסירוק אגרסיבי, קשירות הדוקות ושימוש מופרז במכשירים מחממים (מחליקים, מייבשי שיער).
  • הפחתת מתח: מתח כרוני הוא גורם ידוע לנשירת טלוגן אפלוביום. ניהול מתח יכול לסייע בקיצור משך הנשירה.

מתי יש לפנות לרופא?

אם הנשירה חמורה במיוחד, נמשכת מעבר לשלושה חודשים, או מלווה בתסמינים נוספים, יש לפנות לרופא עור או לרופא משפחה. נשירה ממושכת עלולה להצביע על מצבים רפואיים אחרים כגון חוסר בברזל או בויטמין D, בעיות בבלוטת התריס, או נשירה אנדרוגנית (התקרחות גברית או נשית).

נשירת שיער עונתית, המתרחשת לרוב בסתיו, היא תופעה פיזיולוגית זמנית ותקינה הנובעת מכניסה מסונכרנת של זקיקי שיער לשלב המנוחה. אם הנשירה נמשכת מעבר לשמונה שבועות, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.

*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.