למה יש לי צרבת

צרבת היא תחושת צריבה או בעירה לא נעימה המורגשת במרכז החזה, מאחורי עצם החזה, ולעיתים קרובות מקרינה לכיוון הצוואר והגרון. היא מכונה גם "ריפלוקס חומצי" והיא למעשה סימפטום של תופעה רפואית הנקראת "ריפלוקס קיבתי-ושטי" (GERD). התחושה נובעת מעלייה של חומצות קיבה חזקות אל הוושט, הצינור המחבר בין הפה לקיבה. בניגוד לקיבה, המצופה ברירית עמידה לחומצה, רירית הוושט אינה מוגנת, וחשיפה לחומצה גורמת לגירוי ולתחושת הצריבה המוכרת.

הגורם המרכזי: כשל בשוער הוושטי התחתון

הסיבה העיקרית לצרבת היא כשל בתפקוד השריר הטבעתי הנמצא בתחתית הוושט, המכונה "השוער הוושטי התחתון" (LES - Lower Esophageal Sphincter). שריר זה פועל כשסתום: הוא נרפה כדי לאפשר למזון ולשתייה לעבור מהוושט לקיבה, ולאחר מכן מתכווץ ונשאר סגור כדי למנוע מתוכן הקיבה החומצי לחזור למעלה. כאשר שריר זה נחלש, נרפה שלא בזמן, או אינו נסגר כראוי, חומצות הקיבה יכולות לעלות לוושט ולגרום לצרבת.

גורמי סיכון והרגלי חיים מחלישים

גורמים רבים יכולים להחליש את השוער הוושטי התחתון או להגביר את הלחץ התוך-בטני, ובכך להעלות את הסיכון לצרבת:

• תזונה ומזונות טריגר: מזונות מסוימים יכולים להרפות את השוער הוושטי התחתון או להגביר את ייצור החומצה בקיבה. אלו כוללים מזון שומני ומטוגן, שוקולד, קפה ומשקאות המכילים קפאין, אלכוהול, פירות הדר, עגבניות ומוצריהן, מנטה ומזון חריף או מתובל מאוד.
• ארוחות גדולות או אכילה מהירה: ארוחות גדולות מדי או אכילה מהירה מדי ממלאות את הקיבה יתר על המידה ומגבירות את הלחץ על השוער, מה שמקל על חומצה לעלות.
• שכיבה לאחר ארוחה: שכיבה או התכופפות מיד לאחר ארוחה מאפשרות לחומצות הקיבה לעלות בקלות רבה יותר לוושט, כיוון שכוח הכבידה אינו מסייע לשמור אותן בקיבה.
• עודף משקל והשמנה: משקל עודף מפעיל לחץ מוגבר על הבטן והקיבה, מה שדוחף את תוכן הקיבה כלפי מעלה ומחליש את השוער הוושטי התחתון.
• היריון: נשים הרות סובלות מצרבת עקב שינויים הורמונליים (כמו עלייה בפרוגסטרון המרפה שרירים) וכן בשל הלחץ הפיזי שמפעיל הרחם הגדל על הקיבה.
• עישון: ניקוטין מחליש את השוער הוושטי התחתון ומגרה את מערכת העיכול.
• תרופות מסוימות: תרופות מסוימות, כגון משככי כאבים נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAIDs) כמו איבופרופן, תרופות להורדת לחץ דם, או תרופות הרגעה, עלולות להגביר את הסיכון לצרבת.
• לחץ וחרדה: מתח נפשי וחרדה יכולים להשפיע על תפקוד מערכת העיכול ולהחמיר את תסמיני הצרבת.

מצבים רפואיים קשורים

במקרים מסוימים, הצרבת היא תסמין למצב רפואי בסיסי:

• בקע סרעפתי (Hiatal Hernia): מצב שבו חלק מהקיבה בולט כלפי מעלה דרך פתח קטן בסרעפת (השריר המפריד בין בית החזה לבטן). בקע זה עלול להחליש את השוער הוושטי התחתון ולאפשר לחומצה לעלות בקלות לוושט.
• מחלת ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD): כאשר הצרבת מתרחשת בתדירות גבוהה (לרוב פעמיים בשבוע או יותר) ובמשך זמן ממושך, היא מוגדרת כמחלת ריפלוקס כרונית.
• רגישות יתר של הוושט: ישנם אנשים החווים תחושת צרבת גם כאשר חשיפת הוושט לחומצה היא בכמות תקינה, עקב רגישות מוגברת של רירית הוושט.
• כיב קיבה (אולקוס): צרבת כרונית יכולה לעיתים להעיד על כיב בקיבה או בתריסריון.

מתי לפנות לרופא?

צרבת מזדמנת היא לרוב תופעה חולפת ואינה מדאיגה. עם זאת, יש לפנות לייעוץ רפואי אם אתם חווים:

• צרבת המופיעה בתדירות גבוהה (יותר מפעמיים בשבוע).
• תסמינים ממושכים שאינם משתפרים באמצעות תרופות ללא מרשם.
• קושי או כאב בבליעה.
• בחילות, הקאות או ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• כאבים בחזה המלווים בקוצר נשימה או כאב בזרוע/לסת (שעלולים להעיד על התקף לב).

אבחון מדויק של הגורם לצרבת מאפשר התאמה של תוכנית טיפול יעילה, הכוללת לרוב שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי.