איך מזהים פסוריאזיס

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית ואוטואימונית, שבה מערכת החיסון מאיצה בטעות את מחזור החיים של תאי העור. במקום שתאי העור יתחלפו אחת לחודש, הם מתחלקים במהירות רבה מדי (תוך ימים), מצטברים על פני העור ויוצרים נגעים אופייניים. זיהוי פסוריאזיס מתבסס בעיקר על המראה הקליני של הנגעים ועל מיקומם בגוף, ולרוב מתבצע על ידי רופא עור (דרמטולוג) באמצעות בדיקה גופנית ותשאול המטופל.

הסימן הקלאסי: פסוריאזיס רובדית (Plaque Psoriasis)

הסוג השכיח ביותר של פסוריאזיס, המהווה כ-80% עד 90% מהמקרים, הוא פסוריאזיס רובדית (Psoriasis Vulgaris). זיהוי סוג זה מתבסס על המאפיינים הבאים:

• רבדים אדומים מוגבהים: הנגעים נראים ככתמים אדומים, מודלקים ומורמים מעל פני שטח העור.
• קשקשת כסופה-לבנה: הרבדים מכוסים בשכבה עבה של קשקשים יבשים בצבע כסוף או לבן, הנושרים בקלות.
• מיקום אופייני: הנגעים מופיעים לרוב באזורים המיישרים של הגפיים, כגון מרפקים וברכיים, וכן בקרקפת ובגב התחתון.
• תחושות נלוות: הנגעים עלולים להיות מגרדים (גרד בעוצמות שונות), כואבים, ולעיתים אף נסדקים ומדממים.

תסמינים נוספים לזיהוי

בנוסף לנגעי העור האופייניים, ישנם סימנים נוספים המעידים על פסוריאזיס, כולל מעורבות של אזורים אחרים בגוף:

• פסוריאזיס בקרקפת: כתמים אדומים, מגרדים וקשקשיים המכסים חלקים מהקרקפת או את כולה. לעיתים קרובות, הקשקשת עבה ודומה לקשקשים גדולים.
• פסוריאזיס בציפורניים: שינויים בציפורני הידיים והרגליים, כגון שקעים קטנים (Pitting), עיבוי, שינוי צבע (צהבהב-חום) או היפרדות של הציפורן ממיטת הציפורן.
• דלקת מפרקים פסוריאטית: בכ-30% מהחולים, המחלה מערבת גם את המפרקים. תסמינים כוללים כאב, נוקשות ונפיחות במפרקים, ולעיתים קרובות היא מקדימה את הופעת הנגעים בעור או מופיעה במקביל.
• תופעת קובנר (Koebner Phenomenon): הופעת נגעי פסוריאזיס חדשים באזורי עור שנפצעו, נחתכו או נחבלו.

זיהוי סוגי פסוריאזיס פחות שכיחים

זיהוי מדויק דורש הבחנה בין הסוגים השונים, שלכל אחד מהם מאפיינים קליניים ייחודיים:

• פסוריאזיס טיפתית (Guttate Psoriasis): מופיעה כנגעים קטנים דמויי טיפה, מפוזרים על פני הגוף, לרוב לאחר זיהום חיידקי (כמו דלקת גרון סטרפטוקוקית). שכיחה יותר בילדים ובצעירים.
• פסוריאזיס הפוכה (Inverse Psoriasis): מתבטאת ברבדים אדומים, חלקים ומבריקים, ללא קשקשת משמעותית. מופיעה בקפלי עור לחים, כגון בתי השחי, המפשעות, מתחת לשדיים וסביב איברי המין.
• פסוריאזיס מוגלתית (Pustular Psoriasis): מאופיינת בהופעת פוסטולות (שלפוחיות קטנות מלאות במוגלה שאינה מכילה חיידקים) על רקע עור אדום. יכולה להיות מוגבלת לכפות הידיים והרגליים (Palmoplantar) או נרחבת ומסוכנת יותר (כללית).
• פסוריאזיס אריתרודרמית (Erythrodermic Psoriasis): הצורה הנדירה והחמורה ביותר. מכסה את רוב שטח הגוף בפריחה אדומה ומתקלפת, מלווה בגרד וכאב עזים. מצב זה דורש טיפול רפואי מיידי.

תהליך האבחון הרפואי

כדי לאשר את האבחנה ולשלול מחלות עור אחרות הדומות לפסוריאזיס (כגון סבוריאה דרמטיטיס או דרמטיטיס ממגע), רופא העור יבצע את השלבים הבאים:

1. בדיקה קלינית: בחינת הנגעים בעור, הקרקפת והציפורניים, וכן בירור לגבי היסטוריה משפחתית של המחלה.
2. תשאול: איסוף מידע על מועד הופעת התסמינים, גורמים מחמירים (כמו סטרס, זיהומים או תרופות) והשפעת המחלה על איכות החיים.
3. ביופסיית עור (במקרים נדירים): לקיחת דגימה קטנה של העור לבדיקה מיקרוסקופית. בדיקה זו נחוצה רק כאשר האבחנה הקלינית אינה חד-משמעית או שיש צורך לשלול מחלות עור אחרות.

זיהוי מוקדם ומדויק של פסוריאזיס הוא המפתח להתאמת תוכנית טיפול יעילה, שיכולה לכלול טיפולים מקומיים, פוטותרפיה או טיפולים סיסטמיים וביולוגיים, במטרה להשיג הפוגה ולשפר את איכות חיי המטופל.