כאבים כרוניים

כאב כרוני מוגדר ככאב הנמשך או חוזר על עצמו במשך שלושה חודשים או יותר, או כאב שנשאר הרבה מעבר לזמן ההחלמה הצפוי מפציעה או מחלה.
בניגוד לכאב אקוטי, המשמש כאות אזהרה לגוף על פגיעה מיידית, כאב כרוני אינו תמיד משמש מטרה מועילה ועלול להפוך למצב רפואי בפני עצמו,
המשפיע באופן משמעותי על איכות חייו של האדם.

מהו כאב כרוני?

כאב כרוני הוא מצב מורכב המערב לא רק היבטים פיזיים, אלא גם פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים.
המנגנונים הגורמים לו מגוונים וכוללים שינויים במערכת העצבים המרכזית, פגיעה ברקמות, דלקת מתמשכת או שילוב של גורמים אלו.
כאב כרוני יכול להופיע ככאב קל, בינוני או חמור, ועלול להיות קבוע או לסירוגין.

גורמים נפוצים לכאב כרוני

מגוון רחב של מצבים רפואיים יכולים להוביל לכאב כרוני.
בין הגורמים הנפוצים ביותר נכללים:

• כאבי גב וצוואר: לרוב כתוצאה מפריצת דיסק, בלט דיסק, דלקת פרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) או מחלות ניווניות בעמוד השדרה או היצרות תעלת השדרה.
• דלקת פרקים: מחלות כרוניות כמו דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואיד ארתריטיס) או אוסטאוארתריטיס, הגורמות לכאב ונוקשות במפרקים.
• פיברומיאלגיה: תסמונת המאופיינת בכאב מפושט בגוף, עייפות, הפרעות שינה ורגישות מוגברת לכאב.
• כאב נוירופתי: כאב הנובע מפגיעה או מחלה של העצבים, כמו נוירופתיה סוכרתית, כאב לאחר הרפס זוסטר או כאב פנטום לאחר קטיעה.
• מיגרנות וכאבי ראש כרוניים: כאבי ראש חמורים ותכופים המשפיעים על תפקוד יומיומי.
• כאב לאחר ניתוח או טראומה: כאב הנמשך זמן רב לאחר ההחלמה הצפויה מהפרוצדורה או הפציעה.

השפעות כאב כרוני על חיי היומיום

השפעת כאב כרוני חורגת מעבר לתחושה הפיזית בלבד. הוא עלול לגרום ל:

• הפרעות שינה ועייפות כרונית.
• ירידה ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות, עבודה ופנאי.
• שינויים במצב הרוח, כגון דיכאון, חרדה, עצבנות ותסכול.
• בידוד חברתי עקב קושי להשתתף בפעילויות חברתיות.
• קושי להתרכז ולקבל החלטות.

אבחון וגישות טיפוליות

אבחון כאב כרוני מתבסס על היסטוריה רפואית מפורטת,
בדיקה גופנית ולעיתים קרובות גם בדיקות הדמיה (כמו MRI או CT) או בדיקות דם, כדי לשלול גורמים אחרים או לאתר את מקור הכאב.

הטיפול בכאב כרוני הוא בדרך כלל רב-תחומי, ומשלב מספר גישות שונות במטרה להקל על הכאב, לשפר את התפקוד ולשפר את איכות החיים:

• טיפול תרופתי: כולל משככי כאבים, נוגדי דלקת, תרופות נוגדות דיכאון (שעשויות לסייע גם בכאב נוירופתי), ותרופות נוגדות פרכוסים.
• פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק: לחיזוק שרירים, שיפור טווחי תנועה, הפחתת נוקשות ולימוד טכניקות לתנועה נכונה.
• טיפולים פסיכולוגיים: כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), מיינדפולנס וטכניקות הרפיה, המסייעים בהתמודדות עם ההיבטים הנפשיים והרגשיים של הכאב.
• טיפולים פולשניים: הזרקות לחסימת עצבים, טיפולי רדיו-תדר, או גירוי עצבי (כמו קוצב עצבי).
• רפואה משלימה: דיקור סיני, כירופרקטיקה, עיסוי רפואי ועוד, לעיתים קרובות כהשלמה לטיפול הקונבנציונלי.
• שינויים באורח חיים: פעילות גופנית מתונה וקבועה, תזונה בריאה, שינה מספקת וניהול מתחים.

התמודדות עם כאב כרוני דורשת סבלנות ושיתוף פעולה הדוק בין המטופל לצוות המטפל.
המטרה היא לא בהכרח להעלים את הכאב לחלוטין, אלא לנהל אותו בצורה יעילה, להפחית את השפעתו על חיי היומיום ולאפשר למטופל לחזור לתפקוד מלא ככל האפשר.