בדיקת שד: מדריך מקיף
מבוא
בדיקת שד היא הליך חיוני לגילוי מוקדם של סרטן השד. גילוי מוקדם משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. הבדיקה כוללת מספר שלבים, וישנם סוגים שונים של בדיקות, בהתאם לגיל, גורמי סיכון אישיים והיסטוריה רפואית.
מדוע מבצעים בדיקות שד?
- גילוי מוקדם של סרטן: גושים או שינויים אחרים בשד יכולים להיות סימן מוקדם לסרטן.
- מעקב אחר טיפול: בדיקות שד עוזרות לעקוב אחר יעילות הטיפול בסרטן השד, ולזהות מוקדם הופעה מחדש של המחלה.
- הרגעת חששות: בדיקה תקופתית יכולה להרגיע נשים החוששות מסרטן השד.
סוגי בדיקות שד
- בדיקה עצמית: כל אישה יכולה ללמוד לבצע בדיקה עצמית של השד באופן קבוע, כדי להכיר את מרקם השד שלה ולזהות שינויים חש suspicious.
- בדיקה קלינית: רופא, בדרך כלל גינקולוג או כירורג שד, מבצע בדיקה גופנית של השד, כולל מישוש ועיון בנראות השד.
- ממוגרפיה: בדיקה רדיולוגית המשתמשת בקרני רנטגן באנרגיה נמוכה כדי ליצור תמונות של השד. זו הבדיקה הנפוצה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן השד.
- אולטרסאונד: בדיקה באמצעות גלי קול, המשמשת להבדלה בין גושים מוצקים לנוזליים בשד.
- MRI: בדיקה באמצעות שדה מגנטי, המספקת תמונות מפורטות של הרקמות הרכות בשד.
- ביופסיה: הוצאה של דגימה קטנה מהשד לבדיקה פתולוגית, כדי לקבוע אם יש תאים סרטניים.
מתי כדאי לבצע בדיקות שד?
- נשים בריאות: מומלץ להתחיל לבצע ממוגרפיה מגיל 50, אחת לשנתיים.
- נשים בסיכון גבוה: נשים עם גורמי סיכון גבוה לסרטן השד, כמו היסטוריה משפחתית של המחלה או מוטציות גנטיות, עשויות להתחיל לבצע בדיקות מגיל צעיר יותר.
- כל אישה שמרגישה גוש או שינוי אחר בשד.
גורמי סיכון לסרטן השד
- גיל: הסיכון עולה עם הגיל.
- היסטוריה משפחתית: היסטוריה של סרטן השד בקרב קרובות משפחה.
- מוטציות גנטיות: נוכחות של מוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2.
- היסטוריה אישית של מחלות שד שפירות.
- היסטוריה של מחזור ווסת: מחזור ווסת מוקדם או מאוחר, הנקה ממושכת.
- היסטוריה של נטילת גלולות למניעת הריון.
- השמנה והיעדר פעילות גופנית.
חשוב לציין
בדיקות שד הן כלי חיוני לגילוי מוקדם של סרטן השד, אך הן אינן מבטלות את הצורך בבדיקה עצמית קבועה ובפנייה לרופא במקרה של חשד כלשהו.
אם יש לך שאלות נוספות, אל תהססי לפנות לרופא כירורג שד מומחה.
*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.