רופאים ליבלות ויראליות באברי המין - מידע ורשימת מומחים

יבלות ויראליות באברי המין, המכונות גם קונדילומה אקומינטה (Condyloma Acuminata), הן גידולי עור שפירים הנגרמים על ידי זנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV). זהו אחד מזיהומי המין הנפוצים ביותר בעולם, והוא פוגע בנשים וגברים כאחד. לרוב, היבלות נגרמות על ידי זני HPV בסיכון נמוך, בעיקר זנים 6 ו-11, ואינן קשורות לסרטן באופן ישיר. עם זאת, הידבקות ב-HPV בכלל מחייבת מודעות ובדיקה, שכן זנים אחרים (בסיכון גבוה) עלולים לגרום לסרטן צוואר הרחם, פי הטבעת וסוגי סרטן נוספים.

גורמים ודרכי הדבקה

הגורם ליבלות באברי המין הוא נגיף ה-HPV. ההדבקה מתרחשת בעיקר דרך מגע מיני, הכולל יחסי מין וגינליים, אנאליים ואוראליים, וכן באמצעות מגע עור בעור באזור איברי המין. הנגיף מדבק מאוד ויכול לעבור גם כאשר אין יבלות גלויות לעין. חשוב לדעת ששימוש בקונדום אינו מונע הדבקה באופן מוחלט, מכיוון שהנגיף יכול להימצא גם באזורים שאינם מכוסים על ידי הקונדום. רוב האנשים הפעילים מינית יידבקו ב-HPV בשלב כלשהו בחייהם, אך לא כולם יפתחו יבלות.

תסמינים ומראה

התסמינים של יבלות באברי המין יכולים להופיע שבועות, חודשים ואף שנים לאחר ההדבקה. לרוב הן אינן גורמות לכאב, אך לעיתים עלולות לגרום לגרד, צריבה, אי נוחות, או דימום קל, במיוחד באזור פי הטבעת.

• היבלות נראות כבליטות קטנות ובשרניות.
• צורתן יכולה להיות מגוונת: שטוחות, מורמות, עגולות, או בעלות מראה דמוי כרובית.
• צבען לרוב כצבע העור, אך הן יכולות להיות גם ורודות, אדומות, אפורות, חומות או בהירות יותר מהעור.
• יכולות להופיע כיבלת אחת בודדת או כמקבץ של יבלות רבות.
• מיקומים שכיחים כוללים את הפין, שק האשכים, הפות, הנרתיק, צוואר הרחם, פי הטבעת והאזור שמסביבו, ולעיתים נדירות גם בפה או בגרון.

אבחון וטיפול

האבחון של יבלות באברי המין מתבצע בדרך כלל על ידי רופא (כמו רופא עור, אורולוג או גינקולוג) באמצעות בדיקה ויזואלית של האזור הנגוע. במקרים מסוימים, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות, במיוחד אם יש חשד ליבלות בחללים פנימיים כמו בתוך פי הטבעת או בצוואר הרחם. אין טיפול שמעלים את נגיף ה-HPV מהגוף, אך קיימים טיפולים יעילים להסרת היבלות הגלויות. היבלות עשויות לחלוף מעצמן אצל חלק מהאנשים, אך טיפול מומלץ בדרך כלל למניעת התפשטות, הקלה על תסמינים ולמטרות אסתטיות.

אפשרויות הטיפול כוללות:

• טיפולים מקומיים: משחות ותמיסות למריחה על היבלות (כמו פודופילוטוקסין, אימיקווימוד, חומצה טריכלורואצטית).
• קריותרפיה: הקפאת היבלות באמצעות חנקן נוזלי.
• צריבה חשמלית (אלקטרוקאוטריזציה) או בלייזר.
• הסרה כירורגית: במקרים של יבלות גדולות או עמידות.

חשוב לציין שטיפולים מקומיים ליבלות רגילות ללא מרשם אינם מיועדים לשימוש באזור איברי המין. לאחר הטיפול, ייתכן שהיבלות יחזרו מכיוון שהנגיף עלול להישאר ברקמות.

מניעה והיבטים נוספים

הדרך היעילה ביותר למניעת הדבקה בזני HPV מסוימים, כולל אלו הגורמים ליבלות, היא באמצעות חיסון נגד HPV. החיסון מומלץ לנערים ונערות לפני תחילת פעילות מינית, אך יכול להינתן גם בגילאים מבוגרים יותר. למרות שאינו מונע לחלוטין, שימוש בקונדום מפחית את הסיכון להדבקה. מומלץ גם להימנע ממגע ישיר עם יבלות גלויות.

אמנם קונדילומה עצמה אינה סרטנית, אך חשוב להיות מודעים לקשר בין זנים מסוימים של HPV לבין סרטן. נשים נדרשות לבצע בדיקות סדירות (כמו משטח צוואר הרחם) לאיתור שינויים טרום-סרטניים, גם אם נדבקו בזנים הגורמים ליבלות. התמודדות עם יבלות באברי המין עלולה לגרום למצוקה נפשית, בושה וחרדה, ולכן חשוב לפנות לייעוץ ותמיכה בעת הצורך.