רופאים לקשיי הסתגלות - מידע ורשימת מומחים

הפרעת הסתגלות - מהי?

הפרעת הסתגלות (Adjustment Disorder) היא תגובה רגשית או התנהגותית משמעותית המופיעה בעקבות אירוע מלחיץ או שינוי חיים משמעותי. אירועים אלו יכולים להיות חד-פעמיים, כמו גירושין, פיטורים או מעבר דירה, או מתמשכים, כגון מחלה כרונית, קשיים כלכליים או בעיות במערכות יחסים. התגובה נחשבת להפרעת הסתגלות כאשר היא חורגת מהנורמה המצופה וגורמת למצוקה ניכרת או לפגיעה בתפקוד היומיומי, במערכות יחסים או בעבודה/לימודים. בדרך כלל, התסמינים מופיעים בתוך שלושה חודשים מהאירוע המלחיץ.

תסמינים

התסמינים של קשיי הסתגלות מגוונים ויכולים לכלול שילוב של קשיים רגשיים והתנהגותיים. התסמינים משקפים את הקושי של האדם להתמודד עם הלחץ הספציפי:

• מצוקה רגשית: עצב, דכדוך, חוסר תקווה, בכי תכוף, חרדה, דאגנות יתר, קשיי ריכוז, עצבנות או תחושת קושי לשלוט במצב.
• שינויים התנהגותיים: התרחקות חברתית, הימנעות מפעילויות מהנות, בעיות שינה (נדודי שינה או שינה מרובה), ירידה בתיאבון או אכילת יתר. אצל ילדים ובני נוער, תיתכן התנהגות פרובוקטיבית או בעיות התנהגות בבית הספר.
• פגיעה תפקודית: קושי לתפקד בעבודה, בלימודים או במערכות יחסים, אשר לא היה קיים לפני האירוע המלחיץ.

חשוב לציין כי תסמינים אלו אינם עומדים בקריטריונים להפרעת נפש חמורה יותר כמו דיכאון קליני או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), אם כי הם יכולים להיות דומים במידת מה.

גורמים וגורמי סיכון

קשיי הסתגלות נגרמים באופן ישיר מאירועי חיים מלחיצים. הגורמים העיקריים כוללים:

• אירועי חיים שליליים: גירושין, פרידה, פיטורים, בעיות כלכליות חמורות, מחלה קשה (של האדם או של בן משפחה), מוות של אדם אהוב, אובדן.
• שינויים גדולים בחיים: מעבר דירה, התחלת עבודה חדשה, סיום לימודים, נישואין, לידת ילד (גם אירועים חיוביים יכולים להיות מלחיצים).
• גורמי סיכון אישיים: היסטוריה של הפרעות נפשיות, קשיי התמודדות קודמים, חוסר ברשת תמיכה חברתית, או נטייה כללית להגיב בעוצמה למצבי לחץ.

אבחון וטיפול

אבחון קשיי הסתגלות נעשה על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכיאטר או פסיכולוג, באמצעות ראיון קליני מקיף. הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים, שיפור יכולות ההתמודדות והחזרה לתפקוד תקין.

• פסיכותרפיה: זהו קו הטיפול המרכזי. טיפול תמיכתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) או טיפול ממוקד פתרון בעיות יכולים לעזור למטופל לזהות את מקור הלחץ, לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות ולשנות דפוסי חשיבה והתנהגות לא מסתגלים.
• תרופות: במקרים מסוימים, כאשר תסמיני החרדה או הדיכאון חמורים במיוחד, ייתכן שימוש קצר טווח בתרופות נוגדות חרדה או דיכאון, אך אלו לרוב משמשות כתוספת לטיפול הפסיכולוגי.
• תמיכה חברתית וקבוצתית: שיתוף בני משפחה וחברים בתהליך, או הצטרפות לקבוצת תמיכה, יכולים לספק תמיכה חשובה ולעזור בתהליך ההסתגלות.

הפרעת הסתגלות היא לרוב מצב זמני וחולף, במיוחד כאשר האדם מקבל תמיכה וטיפול מתאים. רוב האנשים מצליחים לחזור לתפקוד מלא בתוך מספר חודשים לאחר האירוע המלחיץ או לאחר שהתמודדו עם השינוי.