רופאים לצנתור אבחנתי - מידע ורשימת מומחים

מהו צנתור אבחנתי?

צנתור אבחנתי הוא הליך רפואי פולשני זעיר המיועד לבחון באופן ישיר את מצב כלי הדם והחללים של הלב. במהלך ההליך, מוחדר צינורית דקה וגמישה (צנתר) דרך עורק או וריד גדול, לרוב באזור המפשעה (עורק הירך) או שורש כף היד (עורק הרדיאלי). הצנתר מוכוון בעדינות, תוך שימוש במכשיר רנטגן (שיקוף), אל הלב וכלי הדם הגדולים המזינים אותו, כגון העורקים הכליליים. הליך זה מאפשר לרופאים לקבל מידע מדויק על תפקוד הלב, זרימת הדם, וזיהוי חסימות, היצרויות או בעיות במבנים שונים של הלב.

מתי מבוצע צנתור אבחנתי?

צנתור אבחנתי מומלץ כאשר קיים חשד משמעותי למחלת לב כלילית או לבעיות לב אחרות שלא ניתן לאבחן באופן חד-משמעי בבדיקות לא פולשניות. הסיבות העיקריות לביצועו כוללות:

• אבחון מחלת עורקים כליליים: זיהוי היצרויות או חסימות בעורקים המזינים את שריר הלב, הגורמים לכאבים בחזה (אנגינה) או התקף לב.
• הערכת תפקוד הלב: מדידת לחצים בתוך חדרי הלב, הערכת תפקוד שאיבת הדם וזרימת הדם.
• בדיקת מסתמי הלב: הערכת תפקוד תקין של מסתמי הלב וזיהוי דליפה או היצרות.
• הערכה לפני ניתוח לב: מתן מידע חיוני טרם ניתוחי מעקפים, החלפת מסתמים או תיקונם.
• ברור תסמינים לא מוסברים: כאשר קיימים תסמינים כמו קוצר נשימה, כאבים בחזה, סחרחורות או עילפון שמקורם אינו ברור, במיוחד לאחר בדיקת מאמץ חיובית או סימנים אחרים המעלים חשד למחלת לב.

כיצד מבוצע הצנתור?

ההליך מתבצע בדרך כלל במעבדת צנתורים, תחת הרדמה מקומית של אזור ההחדרה וטשטוש קל, כאשר המטופל נשאר ערני ומגיב. לאחר חיטוי יסודי של האזור, הרופא מבצע חתך זעיר ומחדיר צינורית דקה (שרוולית) אל כלי הדם. דרך השרוולית מוחדר הצנתר שמוכוון תחת פיקוח רנטגן אל אזור היעד בלב או בכלי הדם. דרך הצנתר מוזרק חומר ניגוד על בסיס יוד, המאפשר הדמיה ברורה של כלי הדם והלב בזמן אמת. במהלך ההליך, נמדדים לחצים בחדרי הלב ובעורקים הגדולים, ולעיתים נלקחות דגימות רקמה (ביופסיה). בסיום ההליך, הצנתר וצינורית ההחדרה מוצאים, ומופעל לחץ על אזור הדקירה למניעת דימום, לעיתים באמצעות התקן סגירה.

הכנה ולאחר הצנתור

לפני הצנתור, תידרשו לבצע בדיקות דם, אק"ג ובמקרים מסוימים צילום חזה. יש להיות בצום מספר שעות לפני ההליך. חשוב ליידע את הצוות הרפואי על כל תרופה שאתם נוטלים (במיוחד מדללי דם, ייתכן שתידרשו להפסיקם באופן זמני), אלרגיות (במיוחד ליוד או חומרי ניגוד אחרים) ומחלות רקע (כמו סוכרת או אי ספיקת כליות). לאחר הצנתור, תידרשו לרוב להישאר בשכיבה למספר שעות (במיוחד אם הגישה הייתה מהמפשעה) תחת השגחה, ולוודא שאין דימום או נפיחות מאתר הדקירה. מומלץ לשתות הרבה נוזלים כדי לסייע בסילוק חומר הניגוד מהגוף. רוב המטופלים משוחררים לביתם באותו יום או למחרת, ומומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת או הרמת משאות כבדים למשך מספר ימים.

סיכונים ותופעות לוואי

צנתור אבחנתי נחשב להליך בטוח יחסית, אך כמו כל פרוצדורה פולשנית, הוא כרוך בסיכונים מסוימים, אם כי נדירים ביותר:

• דימום או המטומה (שטף דם) באזור הדקירה.
• תגובה אלרגית לחומר הניגוד (פריחה, גרד, קוצר נשימה).
• פגיעה בכלי הדם או עצב באזור ההחדרה.
• הפרעות קצב לב.
• סיכון קל להתפתחות זיהום.
• סיכון נדיר ביותר לשבץ מוחי או התקף לב.
• נזק לכליות כתוצאה מחומר הניגוד, במיוחד במטופלים עם בעיה קיימת בתפקוד כליות.

צוות רפואי מיומן נמצא בהשגחה מתמדת לאורך כל ההליך ולאחריו, כדי לזהות ולטפל בכל סיבוך אפשרי. חשוב לדון עם הרופא המטפל בכל חשש או שאלה לגבי הסיכונים והתועלות הספציפיים לכם.